כבר נוסה..
הוספת תגובה לדף  חינוך שוויוני ברוח הדמוקרטיה - על החברה לעצב עבור בניה מערכת חינוך שוויונית לחלוטין. אין להרשות, כי סיכוייהם ואפשרויות התפתחותם של הדורות הצ
שם הכותב:  פלג
מקום מגורים:  לגדעון
נושא / כותרת  כבר נוסה..
תוכן ההודעה:  גדעון מכובדי, לא ברור לי. האם אלה תנאים שאתה מעמיד להתממשותו של נייר העמדה על השיוויון בחינוך ? כאשר אנו מדברים בימינו על מושג השיוויון בחינוך כוונתנו, כך אני חושב, להקצאת משאבים באופן שווה לכולם. הלא אם נעמוד רק בתנאי זה, המדינה כוונתי, כבר יהיה זה הישג ענק ! - ובהקשר לדברים שציינת, הרי זה כאילו להעלות באוב מה שנתקיים כבר בעבר הקיבוצי של חלקנו. בהקשר למעורבות החניכים בהחלטות על חייהם - בבתי הספר של הקיבוץ המאוחד כבר ניסו בזמנו את שיטת התהליכים של מרדכי סגל - שנושא זה היה חלק חשוב בה. אייל כפכפי ז"ל ממעוז חיים כתבה על כך את הספר "כשתילי זיתים - שיטת התהליכים" שיצא במסגרת הסדרה דור לדור, קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות" של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. סגל היה מתנגד גדול לכפייה על הילדים של ערכי עולם המבוגרים, 'אילופם', ותבע את השתתפותם הפעילה בהחלטות על חייהם. הדבר נעשה בעזרת חברות נעורים אוטונומיות בעלות מבנה דמוקרטי וכל זה ובסופו של דבר ספק אם זה עבד כבר אז , בודאי שהתפרק אחר כך. יתכן שהבעיה היתה בקיצוניות - למשל היו כיתות שבהן היו חלק מהתלמידים בעלי רצון ללמוד והישגים לימודיים, וחלק אחר שניצל את החירות הזו, לא עסק בלימודים כמעט ונותר הרבה מאחור מבחינה זו. הפטנט שהילד לבדו ימצא ענין בלימודים, ללא מסגרת כופה אלא רק מתוך ענין פנימי, עבד רק לפעמים.
אז זה לא היה כל כך חשוב כי לא ייחסו חשיבות רבה להישגים לימודיים,ציונים ובחינות. בכל אופן מדובר על ימי בית הילדים הכולל בחברות הילדים של הקיבוץ המאוחד, זה של ימי הלינה המשותפת שאיזכורה בלבד די בו כדי להעיר כל מיני שוטמים ישנים מתרדמתם, באותו בית גם אכלו,למדו ועבדו. כאמור ספק אם הרעיון של אחריות רבה כל כך של הילד לחייו בתוך חברת הילדים הצליח. השיטה היתה כוללנית מדי, תבעה כמעט את כל הווית חייו של הילד, תבעה מהמורה להיות המון עם הילדים, הכריחה את ההורים לקבל את החשיבות הפחותה של ההישגים הלימודיים,, והוציאה גם מלומדים וגם אנאלפבתים. כמובן שהיו לה גם יתרונות רבים,למשל מסגרת הלימוד העצמי היתה לימוד אמיתי ולא שינון חומר לבחינה.. הילדים יצאו לא צייתנים ולא ממושמעים,על סמכות מבוגרים אין מה לדבר, אך האם זה יתרון או חסרון ? האם לשיטה זו אתה מתכוון ? באותן שנים פשט גם הרעיון שגם במשפחה יש לקיים יחסי שיוויון, המבוגרים במעמד דומה לזה של ילדיהם, הילד קורא לאביו בשמו ולא אבא..
אולם בסופו של דבר כפי שאנו יודעים היטב 'האטום המשפחתי' לא בוקע.
באותו ענין אבל לזמנים אחרים - מיתוס השיוויון של החברה המערבית בת ימינו הלך באותו כיוון והוליד דור שבו ההורים חסרי סמכות הורית, לא יודעים לשים להם גבולות, חלקם רואים עצמם חברים של ילדיהם ולא הוריהם. במקרה זה ירדו החומות בתוך המשפחה, במקרהו של הקיבוץ
ירדו החומות בין המשפחה לסביבתה, אבל רק לתקופה מסוימת.
האם לא מוטב, לאור כל הנסיונות שכבר נצברו, ללכת על המטרה הקטנה - פעולה למען הקצאת משאבים זהים לחינוכם של כל ילדי ישראל ?
העתקת קישור