בהמשך לדברי אריק מעין על הפערים בין הכנסות חברים
הוספת תגובה לדף  ההגדה לבית דגניה א' - בשלל טיעונים מופרכים נעזרו אדריכלי ההפרטה בדגניה א' כדי להצדיק את חברת הפערים שיצרו, אך לא היה מופרך (ומשעשע) כטיעון שגור
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  בהמשך לדברי אריק מעין על הפערים בין הכנסות חברים
תוכן ההודעה:  בהמשך לדברי אריק מעיין מ'אשדות' על הפערים בין הכנסות חברים באותו קיבוץ:
2 קיבוצים, שניהם מן המחצית הדרומית של מפת ארץ-ישראל, האחד מפאתי מזרח והשני מירכתי מערב.
באחד מקבלים בעלי המישרות הבכירות (מנהל הקהילה, המזכיר, מנהל העסקים וכיו"ב) שכר גלובאלי (בלי חשבון של שעות-עבודה) בסדרי-גדול של 14-16 אלף ש"ח בחודש. באותו קיבוץ עובדת שירותים קהילתיים (כמו מכבסה, מטבח, נוי, מינהלה) מחתימה 'כרטיס נוכחות' ומתוקצבת על-פי 8 שעות-עבודה ביום. שכרה החודשי הכולל - כ-4500 ש"ח בחודש. כאשר צברה בחודש אחד כמה עשרות שעות-עבודה נוספות על 8 השעות היומיות ה"תקניות", בגלל עומס במקום-עבודתה, אותו "סגרה" בשעות אחה"צ והבקרים המוקדמים, נאמר לי שבקופת-הקיבוץ אין די כסף להוסיף לתקציבה בגין השעות הנוספות, ועל-כן היא בעצם "התנדבה" לעבוד בהן "על חשבונה".

בקיבוץ השני שרק לאחרונה עודכנתי על המתרחש בו, ישנם 8-10 בעלי תפקידים חברתיים וכלכליים (כולל רכזי ענפים) ה"משתכרים" 18-20- אלף ש"ח בחודש. כ-30-40 הפנסיונרים באותו הקיבוץ מקבלים - קיצבת זיקנה מהביטוח הלאומי + השלמת של 'רשת-הבטחון' - בין 2400 ל-3300 ש"ח בחודש, תלוי במעמדם האישי (בני-זוג, אלמנים, גרושים וכו'). לאחרונה דרשו אותם ותיקים (בהם כאלה שהם כבר 60 שנה חברי-הקיבוץ) תוספת לתקציבם, שאינו מספיק למחייתם (הכוללת בין היתר הוצאה של עד 600 ש"ח לחודש עבור תרופות; 900 ש"ח מיסי-קהילה וארנונה המנוכים מתשלומי 'רשת-הבטחון' המועברים לתקציבם, טלפון, מזון, השלמת-ביטוח בריאות, תיקוני ברז או מזגן בבית, מתנות לנכדים... וכו' וכו').
ישבה מזכירות הקיבוץ על המדוכה בישיבה שפרטיה לא "דלפו" והחליטה להוסיף לתקציב הקשישים כ-200 ש"ח בחודש, שמהם נוכתה תוספת ל'מיסי-הקהילה' (שהרי מנין יקחו את התוספת לתקציבי הקשישים ?!). "אין לנו בקופת-הקיבוץ יותר כסף" הודיעו פרנסי אותו קיבוץ וגבאיו, המשתכרים 18-20 אלף ש"ח בחודש. יש אומרים שנוסף לאלה ישנם שם חברים העובדים "בחוץ" ומשתכרים עוד הרבה יותר, כולל טובות-הנאה, כמו קרנות-השתלמות, נסיעות לחו"ל מדי כמה חודשים (עם בת-הזוג), ואפילו השתתפות בהרחבת-הבית ובשיפוצו.

כאשר עלה הרעיון לפנות אל רשם האגודות השיתופיות, באמצעות משרדו המחוזי שכלל אינו מגיב לפניות, כדי ליזום בדיקה או חקירה לגבי מצבו הפיננסי של הקיבוץ, והאם באמת אינו יכול להוסיף לפנסיונרים מעבר למה שהוסיף, נחרדו הותיקים לשמוע, שתוצאת בדיקה או חקירה כזאת עלול להיות מינוי "ועד ממונה" לקיבוצם. "את זה אני לא אעשה לקיבוץ שלי", הזדעזע אחד הותיקים, מעל גיל 80. "הקיבוץ והדמוקראטיה בו יותר מדי חשובים לי !"

ומסקנתי המתבקשת: אם יותר ויותר ידרש רשם האגודות השיתופיות, ואולי גורמי חקירה נוספים כמו נציב תלונות הציבור ובתי-משפט, לחקור מה קורה בתוך ה"קיבוצים", והאם אינם חורגים אפילו מן המינימום של העזרה ההדדית וממקסימום הפערים בין הכנסות החברים, הכתובים ב'תקנות הסווג' ובתקנוניהם-הם - סופן של החקירות שיותר ויותר ועדים ממונים חיצוניים ימונו לקיבוצים, ואולי יהיו כאלה שגם יוכרזו כ"לא-קיבוץ". אם 'מטה' התנועה הקיבוצית רוצה למנוע כניסת "זרים" לתוך הקרביים שלנו (זכרו את זעקתו של וולוולה כאשר חתם שר הת"ת דאז אולמרט על תקנות סווג הקיבוץ בדצמבר 2005), מוטב שיזדרזו בבית שברחוב ליאונרדו לכפות על הקיבוצים את מרווח ההכנסות הראוי ל"קיבוץ" ואת מנת-העזרה ההדדית האלמנטארית. ברגיל, וולוולה, מיכי דרורי, דורון סט, רבקה וילנד... ראו הוזהרתם. בקדנציה הבאה של מזכירות התק"צ אולי כבר לא יהיו קיבוצים ב"תנועה". אולי רק 20 השיתופיים באמת. ש.
העתקת קישור