בהמשך לדיון על חירות לעומת ועדות
הוספת תגובה לדף  העושר של שמיר - העושר הגדול של קיבוץ שמיר הושג עוד בהיותו שיתופי, הרבה לפני שעבר לשכר דיפרנציאלי. הדבר היחיד שעשתה ההפרטה היא חלוקה בלתי שווי
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  בהמשך לדיון על חירות לעומת ועדות
תוכן ההודעה:  מיותר מדי קיבוצים שמעתי סיפורים, שאין לי סיבות מוצקות לפקפק באמיתותם, על האלטרנטיבה האקטואלית "לשלטון הועדות": נפוטיזם. שלטון משפחות, מלשון 'נפיו'=אחיין. משפחות של קרובים מדרגות כאלו ואחרות בתוספת מקורבים ללא קשר -דם, אבל קשורים בקשרים אחרים, משתלטים, לעיתים לכאורה בהליכים "תקינים" ו"דמוקראטיים" (החלטת-אסיפה, או מועצה כלכלית וכיו"ב) על ענפים שלמים, בדרך כלל ענפים שההוה או העתיד הכלכלי שלהם שופע הכנסות, רווחה, ורווחים. לא תמיד מבינים חברים בקיבוץ שאישרו ל-X לקבל לחזקתו, לאחריותו ולניהולו ענף מסויים, שזהו תחילתו של מסלול, ההופך את הענף, לפעמים 'אשכול-ענפים', בעצם ל"רכושם הפרטי" של בני-אותה משפחה ומקורביהם - מאותה ארץ-מוצא, או בני אותו גרעין התיישבותי, או סתם מי שיש להם "שפה משותפת". ואז מפוטרים מי שאינם מ"אנשי-שלומנו" ומתקבלים לעבודה באותו ענף , בדרך כלל במישרות-ניהול ובשכר גבוה (עובדי ריצפת-היצור הם בד"כ שכירים, עובדי-קבלן, או עובדים זרים, חוקיים או לא חוקיים), מי שהמנהלים חפצים ביקרם... וההמשך מי ישורנו. רציתם חירות ואחווה (ליברטה, פרטניטה, אמרי רון) ? קיבלתם - גם חירות בלי ועדות, וגם אחוות-מקורבים. ושאר חברי-הקיבוץ, שילכו לחפש לעצמם פרנסה במקום אחר, או שילכו ישר לעזאזל. למי איכפת ? סולידריות או שוויון (אגאליטה) ? לא בבית-ספרנו הסוציאליסטי: דגל אדום-אדום, נישא במרום-מרום, כי בא יום האחד במאי לשאת את הדגלים, שכבר אין בהם רוח, והם סתם סמרטוטים שמוטים שעבר זמנם. ש.
העתקת קישור