הגדתי לבני ביום הזה:משהו מימוש עצמי בתמורה לבטחון
הוספת תגובה לדף  העושר של שמיר - העושר הגדול של קיבוץ שמיר הושג עוד בהיותו שיתופי, הרבה לפני שעבר לשכר דיפרנציאלי. הדבר היחיד שעשתה ההפרטה היא חלוקה בלתי שווי
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  הגדתי לבני ביום הזה:משהו מימוש עצמי בתמורה לבטחון
תוכן ההודעה:  1. כנראה שהתכוונת ל"מזוכיזם" ('מזו'), שהיא ההנאה שבתחושת-סבל, ולא ל'סאדו'=סאדיזם, שהיא ההנאה שבגרימת-סבל, מר ב"צ היודע-הכל. כנראה שעוד יש לך מה ללמוד.
2. מכיוון שבפסח נהוג "והגדת לבנך ביום ההוא", בשיחה מהשיחות הרבות שאנחנו מקיימים במשפחה שלנו לעת התכנס כמה מבניה ביחד, הגדתי לבני הצעיר
היום: ב'סולם הצרכים על-פי מסלו' (למד, אם אינך מכיר) סיפוק הצורך במימוש עצמי (הגשמה עצמית) נמצא במקום גבוה, קרי - מאוחר, יותר מסיפוק הצורך בבטחון בקיום היום ובקיום מחר (שתי הדרגות הבסיסיות, זו מעל זו). "כאשר אתה מחליט להצטרף ליבוץ" הגדתי לבני, "עליך לדעת שבכך אתה מוותר באופן וולונטארי (!) ומרצונך החופשי על משהו ממימוש ריבונותך האישית היסודית ומוסר אות לישות "הקיבוץ" ולבעלי-התפקידים בה שנבחרו ע"י החברים-שותפים שלך, תמורת קבלת בטחון בקיום כיום ובקיום בעתיד. הבעיה מתחילה כאשר "הקיבוץ" ממשיך לנטול ממך (כבר לא כל-כך מרצונך) את החירות והריבונות האישית, אבל בטחון בקיום הוא כבר לא כל-כך נותן לך. כלומר: תובע ולוקח תשלום-מחיר בלי לספק את הסחורה תמורתו. וזאת כבר הונאה !" עד כאן הקטע בהגדת-הקיבוץ שהגדתי היום הזה לבני הצעיר. ש.
העתקת קישור