עוזי - כפי שאמרתי יש בחירה ועוד איך!
הוספת תגובה לדף  פסח, צו האדם - אם עושים ביושר את חשבון המה נשתנה באמת, מתברר שיותר מכל חטאנו לדבר הזה שניתן לכנותו אדם. בלהט מעשה ההשתנות ההכרחי, לא עצרנו לבחו
שם הכותב:  זוהר
נושא / כותרת  עוזי - כפי שאמרתי יש בחירה ועוד איך!
תוכן ההודעה:  יש כתרים! ועוד איך עוזי.

ובשפה פשוטה:
מה אתה חושב שהשכבות המובילות בשיתופיים לא יכלו להתפרק מאחריות ולהחליט בשלב א', לעשות "שינוי"? בשלב ב' להוריד ולהוריד את המסים ובשלב הסופי, כשחשבון הפנסיה, האחזקות בתאגידי הקיבוץ ותהליך שיוך הדירה (אם וכאשר) יסתיימו, להתנתק מהשותפות המינימלית? יעהי ליישוב סתמי?

עובדה!
עובדה ששהשכבה המובילה הזאת הובילה להפרטות ברוב הקיבוצים. והיא ידעה למה.

עובדה!
עובדה שאני, מהשכבה הזאת, מכיר את כל התהליך, את כל המחירים, את כל "הפיתויים",. (תביא לי גיליון אקסל ומייד תקבל את כל האפציות שלפנינו , עם הריביות, הערכים הנוכחיים, ערכי המניות בתאגידים, האקטואריה... לא בעיה, ממש לא).

עובדה!
שעדיין לא קם אחד בכל מרחבי הקיבוצים ויאמר בקול חזק: רוצים קיבוץ-מתחדש? בבקשה: מסים גבוהים סוציאל-דמוקרטיים לאורך 20 שנה! (בחלקם 10 שנים כבר עברו ממילא...) לצבירת הון לחברים ולמשק! (ראו פירוט בתגובה 6)

מי שאינו מתחייב לכך:
א. לא רוצה קיבוץ מסווג.
ב. לא מאותת ביטחון ומחוייבות לעצמו(!) ולאחרים.
ג. מצטייר כאופורטוניסט שרואה בקיבוץ תחנת מעבר כדאית להתבבסות וצבירת הון אישי.

אישית, לא הייתי רוצה לחיות במקום שאין בו מחוייבות ארוכת טווח של השכבה המובילה לכל חבריה עוזי.

לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו כל שנה אפשר "לשחק" עם גובה ההפרשות לערבות ההדדית, עם הפערים, עם אופי היישוב, האופי שהוא למעשה יחסי הגומלין הכלכליים חברתיים בין מרכיביה.

עוד משהו עוזי.
חופש הבחירה במתחדש צריך להיות מושתת על יכולת החברים לעשות מה בא להם עם הכנסתם הפנוייה, ללא תלות בממסד, וכל עוד לא עוברים על החוק.

בקיבוץ המסווג ככזה, לא צריך להיות חופש על בחירת הערבות הדדית ויצירת הרזרבות לחברים ולמשק.
כי בחירה כזאת תפגע בהכרח ועל בטוח במסגרת עצמה, שהיא, כאמור "קיבוץ", חבריו.

אני, שיתופיסט מבחירה חופשית, וקיבוצניק חופשי, בחרתי ובוחר כל יום, כמו רוב רובם של חבריי הקיבוצניקים, לשלם מחיר גבוה על השתתפותי בקיבוץ שיתופי הזה, ההשתתפות הפעילה והמודעת הזאת מעניקה לי את התחושה הנהדרת להיות שייך ולתרום לחברה הכי ראויה בעולם: החותרת לשיוויון בין השונים, הלוחמת לפרנסה בעולם עסקי קשה (אבל אפשרי), החולקת עם כל חבריי הצלחות וכשלונות, החותרת להשתפר מיום ליום.

בשביל ערכים צריך לשלם.

אישית, כמו רבים, יכולתי לעזוב, או להעזיב את "קיבוצי" מהיישובי ומנוף מולדתי.

תאמין לי שהאופציות ברורות לכולנו.

אינני פוסל את המתחדש שירצה בכנות להשאר קיבוץ.
אבל (גדול), הבחירה הזאת מחייבת
(כמו שהאצילות מחייבת!, יעני נובלס אובליג'").

אני מאד שמחתי על התגובה 4 שלך עוזי! היא ראויה מאד ואנושית, האמירה שלך אינה פוסלת את הבחירה שלי השיתופית,להיפך, ואולי יש מקום, עוזי לחיזוק הדדי ולא להתקפה הדדית.

חג חירות שמח עם הרבה נחת.
זוהר

העתקת קישור