ציפורה - ואם לסבתא היו גלגלים?
הוספת תגובה לדף  בין פשרות להסדרים - בוויכוח על גובה חוב, ניתן להגיע לפשרה של "חצי – חצי". בוויכוח על שמירת שבת או אוכל כשר, קשה להגיע לפשרה כזו. אולי עדיף הסד
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  ציפורה - ואם לסבתא היו גלגלים?
תוכן ההודעה:  את בטח זוכרת שכשהיינו צעירים יותר נהגנו להשתמש באמירה "אם לסבתא היו גלגלים", אז הכל היה נראה אחרת והרבה יותר טוב.

אבל לסבתא לא היו גלגלים,
והדברים התפתחו ומתפתחים בדרך (האורגנית, אקולוגית, אנטרופית, מולקולרית) משלהם.

להזכירך שכל "השינוי הרע" הזה, המיוצג אצלך בדמותו הכמעט דמונית של נתן טל נולד בשל שבר ענק שהתרחש, שכמובן שאם לסבתא היו גלגלים יכולנו לנהל אותו אחרת לגמרי.

אבל לסבתא לא היו גלגלים, ואבירי הזרם השיתופי שניהלו אז את התנועות הקיבוציות - מוקי צור, דובי הלמן, אמרי רון, ג'ומס, גיורא פורמן ואחרים (ונכון היה גם רייכמן), לא ראו את הנולד ולא זיהו את סימני ההזהרה שהיו כבר על הקיר ובמעשיהם הצליחו להביא את המערכות אל סף הכאוס שם החלו התהליכים שאת מצרה עליהם להתרחש.

הנסיון העקבי שלך לצייר את השינויים כמניפולציות של אינטרסנטים מתוחכמים ואת המנהלים והיועצים כשרלטנים חסרי מוסר הוא מאוד בעייתי בלשון המעטה.

אצלנו אומרים: "אמרת ונשארת בחיים.."

את מצטטת את ניר מאיר החי לידיעתך בדיוק באותם כללים של אותו שוק יועצים שהוא משמיץ באופן מוזר. עם כל הכבוד לגלעד זיו מק.מ.ה. המשתכר לפי הכתוב בכתבה כ- 45,000 ש"ח לחודש ועובד בחמישה קיבוצים, אל מול התוצאות אני לא חושב שנכון לנסות אפילו להשוות אותו לדמויות בולטות בהצלת קיבוצים כמו דני עברי ויובל וישניצר ויש גם אחרים.

כל אחד שיעשה את שלו וישתדל לעשות זאת במקצועיות הראויה. קומתו של איש בעולם הזה לא צמחה מהנמכת קומתם של אחרים.
הכתבה עם ניר תמוהה ואינה מכבדת לא את ניר ולא את לזר שכתב אותה.

כמוך אני מברך על הדיונים באינטרנט ושמח להיות חלק מהם וכמוך אני גם מצר על העדר נתונים, נושא שהתנועה הייתה צריכה לעסוק בו יותר מכל נושא אחר לדעתי.

אך למרות העדר הנתונים (ואולי בגלל..) לא הייתי ממהר להקיש מההדמיה הוירטואלית המתרחשת כאן למסקנה אחד לאחד על המתרחש במציאות האמיתית בשטח.

אני משוכנע שהמצב בקיבוצים הרבה יותר טוב משהיה, שמודל השינוי משתפר ומתבסס ומתאזן גם בלי "תכתיבים" חיצוניים.

אני משוכנע שמדובר בתהליך הלוקח זמן ושבמרבית המוחלטת של המקומות אנשים טובים ואף טובים מאוד מוליכים אותו, והדבר מהווה תעודת כבוד לתנועה הקיבוצית.

אני מצטרף לברכות למדור "שווים" על המקום הקטן שתופס בדיון, כל הכבוד, אבל מבקש להישאר עם הרגלים על הקרקע ולא לאבד פרספקטיבה ואמות מידה של בוחן מציאות באשר למתרחש.

לו היינו רואים את עצמנו, כולנו שותפים לגורל ולאחריות ופחות מחפשים לצייר שדים רעים על הקיר,
לו היינו פחות מחפשים אשמים ויותר מסתכלים על עצמנו יותר במראה,
היה הדיון פורה ואינטליגנטי הרבה יותר.
העתקת קישור