עוד על הפירוק הבלתי נמנע
הוספת תגובה לדף  איתקה שלנו - היכולת לחיות ולהגדיר את חיינו כרצוננו נמצאת בידינו. לנו היכולת להיות "קורבנותיו" של העולם, או שנוכל לעצב אותו לפי מידת רוחנו הכבי
שם הכותב:  חבר משונה
נושא / כותרת  עוד על הפירוק הבלתי נמנע
תוכן ההודעה:  נשגב מבינתי כיצד החבר מהמרכז מצליח תמיד להבין מדברי בדיוק את ההיפך ממה שאמרתי..
אמרתי שהנכס העיקרי של הקיבוץ - חוזה המשבצת שלו על קרקעותיו, נחלותיו וזכויותיו לרבות מכסות מים וחלב, בהכרח, עוד פעם, בהכרח הולך לאיבוד.
זה שניתן פה ושם להציל כמה פירורים באמצעות פיצויים כאלו ואחרים לא אומר שאין מדובר בהפסד ענק ובעיקר מחפיר, לא רק של זכויות "ששוות כסף" אלא גם של עקרונות ודרך חיים של חקלאים ובני אדם עצמאיים וגאים, כפי שיכולנו להיות לו היינו משתנים למושב במקום הפרסה חסרת העתיד, הסיכוי, הערכים ולטעמי גם חסרת הלגיטימיות, של הקיבוץ "המתחדש"

לשאלתך על מה אני מבסס את הערכתי שסיווג "הקיבוץ המתחדש" הוא רק שלב מעבר קצר לפני הפירוק הבלתי נמנע, אומר כך:

פשוט מאוד תחרוג קצת מהרגלך המגונה שלא לטרוח.. ותקרא את המכתב שנשלח ע"י הרשם לכל הקיבוצים, בו הם נדרשים, בתוך 30 יום, להעביר את בקשתם להיות מסווגים בהתאם לתקנות הסיווג, כקיבוץ שיתופי/עירוני/או מתחדש.

לאחר מכן תקרא גם ב"דף ההנחיות" המצורף אליו, את רשימת הדרישות שחייב למלא קיבוץ המבקש את הסיווג "המתחדש" ואולי תבין לבד עד כמה "המתכון" הזה הוא בלתי ישים..

בעיקר דברים אמורים בחוסר העניין והאינטרס של החברים "החזקים" או העובדים והמפרנסים, לקיים את "הערבות ההדדית" כפי שהיא מוגדרת בצורה קשיחה למדי ע"י "תקנות הערבות ההדדית" ולהמשיך ולפרנס את כל אותה חבורת "הבטלנים" שחיה "על הגב" שלהם ממש כמו שהיה בקיבוץ "הישן"..

אלא שהפעם זה יהיה על פי חוק ותקנות ובתי משפט, ולא עוד על "המצפון" או על "סוציאליזם ואחוות האדם" וכו'.

כפי שאולי ידוע לך - אי קיום "ערבות הדדית" (בהתאם לתקנות!) = שלילת הסיווג = פירוק הקיבוץ.
העתקת קישור