היה היו זמנים בהם 'שדמות' מילא את הפונקציה,וכיום?
הוספת תגובה לדף  בין האני והאנחנו - צריך שהאנשים שלמדו לומר "אני" ומעוניינים עדיין בשיתוף, והאנשים שעוד אומרים "אנחנו" והם חפצי חיים של תנועה, ייצרו ביניהם איז
שם הכותב:  דני
דואר אלקטרוני  wahle@yotvata.org.il
נושא / כותרת  היה היו זמנים בהם 'שדמות' מילא את הפונקציה,וכיום?
תוכן ההודעה:  דווקא בידעי שדודו פלמה קורא, נוח לי להתלות בימי-עבר ובאילנות שלבלבו אז ב'ירוק עז'. אני מתכוון לכמה כתבי-עת ובראשם (מבחינת היותו מוביל) ובמרכזם (מבחינת הענין שעורר, והנושאים בהם עסק, כך נדמה לי כ'גרופי' שלו) - 'שדמות'.
מה שהתחיל כ'שדמות למדריך' בהפקה (כך מכנים זאת היום, לא ?!) מחלקת-הנוער ו'חטיבת בני-הקיבוצים' של 'איחוד הקבוצות והקיבוצים', היה - תוך כדי הסרת שמו המגביל 'למדריך' - לאכסניה תרבותית, רעיונית, אסתטית (מבחינת סגנון-הכתיבה והעיצוב), ופולמוסית, של רבים וטובים מקרב (אז) צעירי התנועה הקיבוצית (בגיל וברוח, כי אפילו אבא קובנר היה בין המשתתפים). אם כתבו בשבוע שעבר על זהר אופז-ליפסקי ('הדף הירוק'), נדמה לי שגם 'שדמות' היה אחד מן הכלים באמצעותם היא 'ינקה' את 'החלב התרבותי' שלה. גם גד, אביה מ'איילת' היה שייך ל'חבורה', וכמוהו 'שמות' נוספים, בהם שהיו ל'אורים ותומים' כמו מוקי צור, מוטקה יחזקאלי ז"ל, וכמובן - העורך ה'מיתולוגי' פצ'י (אברהם שפירא) מקיבוץ יזרעאל. הקבצים 'שיח לוחמים' הידוע והשנוי במחלוקת ו'בין צעירים' הידוע פחות (אם כי לעניות דעתי, ראוי לקרוא בו שוב דווקא בימים אלה !) נולדו גם הם במרתף 'הבית האדום' שברחוב הירקון (בעבר מפקדת 'הגנה', ואחר-כך - בית מזכירות 'האיחוד'), שם שכנה מחלקת הנוער (גד גראו מ'חמדיה' ריכז אותה חלק מהזמן), ועל הגג של הבנין, שם במעין 'חדר כביסה' בסגנון הבתים אז בתל-אביב, התבצרו ב'קן הנשרים' ה'חטיבונים', מגוייסי שנת-שירות מוקדמת שניהלו בזרוע נטוייה ובמצהלות-נעורים את ה'חטיבה' (ששנים לאחר מכן יואל מרשק שבא מן ה'קיבוץ המאוחד' קיפד את חייה). מדוע שקעתי בסרעפי-הנוסטאלגיה הזאת ? משום שכיום -דווקא על רקע ריבוי כתבי-העת ה'מקצועיים', בהם המודפסים בהידור על נייר-כרומו והנושרים כמעט בכל חודש מבין דפי העתון היומי 'לאנשים חושבים', מצד אחד, ועל רקע הפופולאריות הגואה של ה'בלוגים' וה'פורומים' באינטרנט - בולט לדעתי (ואני מתרשם שגם לדעת אחדים מן הכותבים כאן, ראו פניותו של 'זוהר' אל דודו פלמה) - חסרונו של מעין 'כתב-עת' דוגמת 'שדמות' של אז, שיהווה 'במה' מותאמת לנסיבות הזמן ול'טכנולוגיות' ההפקה וההפצה של היום, לנושאים המועלים כאן ב'אתר הקיבוצים' ובכמה מן הכנסים של חברי-קיבוצים (ובהתכתבויות של 'מאחורי-הקלעים'!), כבר חודשים רבים. דווקא המחלוקות העיוניות
והמעשיות הקשורות בשינויים המתרחשים בקיבוצים - הן 'כר פורה' עליו 'ממש מתבקש' שתמצא או תווצר המסגרת שאיננה מאולצת ל'משפטי-מחץ' הנדונים להעלם בתוך שעות או ימים (כי אחרים הוצגו במקומם ודחקו את הקודמים להם החוצה). באופן ההתנהלות של 'פורום' או מדור 'טוקבקים' באינטרנט,
מחד, או של שבועונים מאידך (ששניהם מהווים 'טריגרים' ו'את פתח לו' מצויינים, אבל לא הרבה מעבר לזה) - אין האפשרות 'לפתח נושא' על המידע הקשור בו, האופציות הגלומות בו, והתובנות - מוסכמות או במחלוקת - עד כדי דיון/רב-שיח מחכים, מועיל, ומהנה ! כתב-העת 'מפנה' איננו כיום לעניות דעתי 'במה' מתאימה לנושאים מאלה המועלים לאחרונה כאן- לא מבחינת אופן עריכתו ולא מבחינת תפוצתו, אלא אם ממנו 'יצמח' משהו חדש, מלהיב ומאתגר יותר לקריאה ולכתיבה. פגישות ממשיות (פיזיות) כהצעתו של 'זוהר' הם דבר יפה ונכון, אבל אינן יכולות (מטבע פיזורנו על-פני כל הארץ) להיות 'השדרה המרכזית' של רב-שיח כמו שמתבקש. הן יכולות להיות מרכיב נוסף, למה שבמרכזו יהיה מעין כתב-עת
בעניינים ה'בוערים' של חיינו - על נייר או באינטרנט - תקופתי, קבוע,
רחב-יריעה 'מזמין' ומסקרן. דני.
העתקת קישור