המיוחד בפסיקה זאת ומשמעותה המעשית
הוספת תגובה לדף  לזייף חופש - ברור שקיבוצים וחברים זכאים לשנות ולהפריט את אורחות חייהם כשזה רצון הרוב. אבל לקשור זאת ל"חופש" זה לשאת את שם החופש לשווא
שם הכותב:  שומר חוק
נושא / כותרת  המיוחד בפסיקה זאת ומשמעותה המעשית
תוכן ההודעה:  לע.ב.צ. (ת.19) ולכל המעוניינים: תמצית המשמעות, שאת פירוט עיקרה ראוי שתקראו בסוף דבריי אלה ! יכול/ה כל חבר/ה להתלונן כנגד קיבוצו ובעל/י תפקיד בו, ולתבוע אותם, על כל פגיעה שנפגע/ה החבר/ה בעקבות החלטה, מעשה או מחדל שנעשו שלא לפי נוסח הוראת התקנון של קיבוצו/ה או 'תקנות ה סווג' שבתוקף, עד שיפורסם דבר שינוי בתקנון ו/או של ה'סווג' ! ועכשיו לפירוט, שמראש אני מסייג בעובדה שאינני משפטן מוסמך, ועצתי אינה עצה מקצועית, אלא של מי שקורא היטב, לומד, ומנסה להבין: 1 .קרא היטב (שוב לא קראת, ע. ו'שלפת'): זאת לא פסיקה ! זאת תשובתו של 'רשם האגודות השיתופיות' באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים לבית-המשפט המחוזי (מינהלי) בירושלים, לאחר שהוגשה לבית-המשפט בקשתו של רמי שוחט באמצעות עו"ד גל פלג - שביה"מ יורה ל'רשם' לענות לרמי על שאלותיו (עליהן לא ענה 'הרשם' כראוי ישירות לרמי שפנה אליו !)
2.זה 'מיישב' באופן מוסמך את הויכוח של מי שאינם יודעים את העובדות לאשורן (כולל אותי עד שקראתי את תשובתו המוסמכת והרשמית של 'הרשם') - כמה 'קיבוצים מתחדשים' קיימים בישראל.
התשובה: אחד בלבד, נכון ל-23.12.2006 !
3. הודיע 'הרשם' לבית-המשפט [הודעה מחייבת !] שבימים אלה [עד מתי ?] הוא מכין פנייה לכל הקיבוצים שיפנו אליו בקשתם לסווג המבוקש על-ידם, תוך איזכור שהתקנה המחייבת נכנסה לתוקפה כבר ב-19.1.2006 [!], ושה'סווג' יקבע על-ידו הן על סמך מסמכים [פרוטוקלים של אסיפות, הצבעות בקלפי ותקנונים מאושרים כדין. ש.ח.], והן על בסיס "נסיבות עובדתיות" כהגדרתו !
4. וכאן המשמעות החשובה והמעשית: כל מי שיכול להוכיח (!) שנפגע כתוצאה מהחלטות של בעל-תפקיד או 'מוסד' בקיבוצו, שבססו את החלטתם הפוגעת בחבר/ה או את מעשיהם/מחדליהם בפועל על 'מודל' שאינו עולה בקנה אחד עם סווגם הקיים (!), למעט אותו קיבוץ יחיד - השיתופי - יכול להתחיל בהכנתה של תביעה אזרחית או קובלנה כנגד קיבוצו, או בעל-התפקיד בו, שהיה מעורב בפגיעה, בהחלטה ובמעשה או המחדל !
5.הצעדים הפורמאליים הראשונים המתבקשים במסלול של הגשת התביעה (לאחר איסוף המסמכים המוכיחים הנחוצים !) - פנייה למוסדות המוסמכים באותו קיבוץ. לאחר מכן (בהנחה שהפנייה הזאת לא שינתה ולא-כלום) - העלאה בפני 'הקיבוץ' של האפשרות לפנייה לבוררות או לכל 'גורם מיישב סכסוכים ומחלוקות' שנקבע (ראו תקנת 'ישוב סכסוכים' מ-6 תקנות הסווג שבתוקף, וכן - נוסח תקנון אותו קיבוץ בהקשר הזה !).
7. המוסד לגישור ולבוררות של התנועה הקיבוצית (אם כך נקבע ב תקנון) הוא כתובת אפשרית, וכך גם רשות השיפוט של ההסתדרות החדשה, או המחלקות המתאימות בתנועה הקיבוצית (המחלקה המשפטית, המחלקה לפרט, מזכירי התק"צ).
8.הצעד הבא: פנייה לרשם האגודות השיתופיות בקובלנה (ממוסמכת ומתועדת !), שימנה בודק או חוקר, שיציג לו את העובדות וימליץ לו על מסקנות מהן.
9. רק אי-שביעות רצון של החבר/ה הנפגע/ת מכל צעד וצעד מהנ"ל, או - בסיכום - מכולם ביחד, 'פותח בפניו את הדלת' ומעלה עד סבירות גבוהה את סיכויי הפנייה לבית-משפט או בית-דין לעבודה מוסמך בישראל, בקובלנה ו/או בתביעה אזרחית לזכות בדין !
10. ועכשיו ה'פואנטה' רבותיי: כל עוד לא שינה באופן מוסמך 'הרשם' את סווגו של הקיבוץ ו/או את תקנונו, ופרסם את השינוי או הסווג החדש ב'רשומות' (כתב-העת הרשמי של משרד המשפטים, שרק הפרסום בו יוצר תוקף לחוקים, לתקנות ולהחלטות 'מעין שיפוטיות בישראל, כמו של 'הרשם') - חלות הוראות התקנון הקודם שאושר ע"י 'הרשם', ושריר וקיים הסווג הקודם, וכל מה שמתחייב מהם !
11. לכן - גם אם ישונו ביום מן הימים התקנון או הסווג של הקיבוץ, ויפורסם השינוי ב'רשומות' - עדיין פתוחה הדרך בפני כל חבר/ה לתבוע את קיבוצו/ה או להתלונן עליו על כל מה שנעשה לו ופגע בו שלא כדין בתקופה שלפני השינוי, עד היום שקדם לפרסום השינוי ועד בכלל !
עכשיו זה יותר ברור, רבותיי וגם ע.ב.צ.? ש.ח
העתקת קישור