המשך למסר הקודם שלי (ת.1): עקרונות מכוננים של קבוץ
הוספת תגובה לדף  לזייף חופש - ברור שקיבוצים וחברים זכאים לשנות ולהפריט את אורחות חייהם כשזה רצון הרוב. אבל לקשור זאת ל"חופש" זה לשאת את שם החופש לשווא
שם הכותב:  שיתופאי
מקום מגורים:  בקיבוץ ולא בחוץ
נושא / כותרת  המשך למסר הקודם שלי (ת.1): עקרונות מכוננים של קבוץ
תוכן ההודעה:  מותר הקיבוץ מן ה'חוץ':
בתור 'שיתופאי' (ולא כ'שו"ת' כאמור באחד מ'מסרי' הקודמים),
אני רוצה עכשיו להתייחס למהות הדיון ולא למעטפתו; לתוכו ולא לקליפתו (אופן ניהול הדיון):
ישנם לדעתי ועל-פי השקפת עולמי ה'קיבוצאית' כמה 'יסודות מכוננים' או 'עקרונות בסיסיים'
של הקיבוץ, שבלעדיהם הוא כל דבר, אבל 'קיבוץ' הוא לא !
מה שנהוג לאמר: אם הוא מדדה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, ונראה כמו ברווז, אז זהו ברווז !
בדיון (בכל זאת משהו על אופן הדיון) צריכים קודם לכל אמירה, טיעון או מחלוקת להניח את
הנחת-היסוד: אנחנו רוצים 'קיבוץ', שהוא משהו מיוחד, שונה וטוב יותר מכל מה שאיננו 'קיבוץ' !
אם זאת איננה הנחת-היסוד של המתדיינים, לדידי � אין מקום לכל הדיון המתקיים כאן, ב'אתר הקיבוצים' (מדוע לא באיזה 'אתר' אחר, כלשהו) על 'קיבוץ' , אלא כדיון 'אקדמי', לא של 'בעלי-ענין', אלא של 'שופטים מבחוץ'.
ועכשיו לענין עצמו: מכיוון שאני גורס שצריך להגדיר "מה זה בעצם ה'ברווז' הזה, ומה ה'דבר' שעושה אותו ל'ברווז', ושאם הוא חסר (תנאי הכרחי !) � 'ברווז' הוא לא - גם אני כבר שנים רבות מנסה לבור ולמיין מתוך כל הערימה של נוהלים, נוהגים, נורמות, עקרונות וערכים � מה מתוכם אפשר להוציא מן ה'ערימה' ועדיין היא לא תתמוטט, ומה הוא 'נדבך-יסוד' ו'אבני הראשה', שבלעדיהם ה'ברווז' איננו 'ברווז' והקיבוץ איננו 'קיבוץ'.
בעבר כבר הזכרתי 2 או 3 מ'אבני-היסוד' הללו, לעניות דעתי; העקרונות המכוננים' שעושים את כל ההבדל בין 'קיבוץ' ל'חוץ'. בחינה מדוקדקת שלהם תראה, לדעתי, שהם תלויים ומותנים זה בזה:
1. האמון הבסיסי שבין חברי-הקיבוץ, לעומת עקרון ה'אדם לאדם זאב', ו'איש את אחיו חיים בלעו' ש'בעולם הגדול' וה"חופשי".
2. האיכפתיות הבסיסית כלפי הזולת, מה שבלשון אחר אפשר גם לכנות 'סולידריות' הדדית, לעומת ה'מה איכפת לי מאחרים' וה'זב"שם' ('זאת הבעיה שלהם') המאפיינים את החיים ה'מופרטים' הנורמאליים.
3. הוולנטאריות � חופש הבחירה � שבעצם ההצטרפות לקיבוץ או המשך ההשארות בו, או עזיבתו, שמימושו קל יחסית לקושי של מימוש
'חופש הבחירה' של השתייכות למסגרת האזרחית של 'מדינה' למשל, או של עולמנו בכלל (הגירה מארץ לארץ; ו"עצרו את העולם אני רוצה לרדת").
ומה שרציתי להוסיף עכשיו, בעקבות דבריי ב'מסר' הקודם שלי (בתגובה למאמרו של עזרא דלומי), שבהם בטאתי רק מעט ממה שה'יסוד המכונן' הזה ראוי לו:
4. הדמוקראטיה הישירה האקטיבית וההשתתפותית, לעומת הדמוקראטיה המוגבלת, המצומצמת ולא-פעם ה'מעושה' ולא אמיתית, של 'העולם הגדול' (אפילו זה המתנאה ב'ציויליזאציה המערבית' שלו).
בדמוקראטיה של הקיבוץ (כמו שהוא 'קיבוץ' באמת ולא 'כאילו') לעומת זאת של ה'חוץ', לכל אחד ואחת בציבור החברים/ות שהם-הם 'הריבון' יש �
א. היכולת להשפיע ישירות ובאופן פעיל על רוב ההחלטות הקרדינאליות המעצבות את חייו, באמצעות
ההשתתפות האישית (הוולונטארית, והלא כפוייה ! זוכרים ?) המתאפשרת לכל אחד ואחת (!) במוסדות המחליטים (אסיפה-שיחה כללית, ועדות, הבחרות לתפקידים)-בדיון ובהחלטה !
ב. לכל אחד ואחת בקיבוץ (שהוא קיבוץ אמיתי !) הזכות המוקנית לא רק להעביר אחת לתקופה (למשל - בכל 4-5 שנים של הבחירות לכנסת) את 'ריבונותו' ל'נציגו' על-מנת שיחליט עבורו ולגביו, אלא גם להבחר בעצמו ולהיות 'נציג' ו'מחליטן', בלי המחסומים של ההתנהלות הפוליטית המקובלת 'בחוץ' ובלי דרישות-הסף' של ממון ו'קשרים' וכיו"ב.
לסיכום ולתמצות ענין הדמוקראטיה הקיבוצית המיוחדת (לעומת כל מה שמקובל 'בחוץ'): הזכות המוקנית לכל חבר/ה לקחת חלק ישיר ופעיל במערכת קבלת-ההחלטות, ללא המידור והניכור וההירארכיה הקשוחה והקבועה (!) שבין 'מחליטנים' לאפ"שים (אזרחים פשוטים).
אלה הם לדעתי 4 מן 'היסודות המכוננים' ו'עקרונות-היסוד' של הקיבוץ לעומת מה שאיננו קיבוץ.
השאר הם דיונים על מחירים (על מה מוותרים למען הנ"ל), על כמויות (שאמנם לא פעם קשורות בעצם המהות), על אופני המימוש, וכיוצא באלה דיונים על ה'איך' וה'כמה' ואפשר גם על ה'למה'.
אבל מי שאיננו מסכים שישנם X יסודות מכוננים (וניתן להוסיף עליהם, ולדון אם הנ"ל הם אכן תנאים הכרחיים להיות הקיבוץ 'קיבוץ', וגם לגרוע), ושאנחנו רוצים ב'יחוד' וב'מיוחדות' של הקיבוץ לעומת ה'חוץ' � בעצם איננו בן-שיח לדיון הזה, של מי שעדיין רוצים להיות קיבוצניקים. ש.
העתקת קישור