בוא נדבר על הבחירה ולא רק על החופש
הוספת תגובה לדף  לזייף חופש - ברור שקיבוצים וחברים זכאים לשנות ולהפריט את אורחות חייהם כשזה רצון הרוב. אבל לקשור זאת ל"חופש" זה לשאת את שם החופש לשווא
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  בוא נדבר על הבחירה ולא רק על החופש
תוכן ההודעה:  תודה לעזרה על מאמר מקיף וענייני המתייחס לאמירות חוזרות ונישנות שלי כאן באתר על התרומה המכרעת שיש לשינוי בקיבוץ על חופש הפרט וזכויותיו.

עזרה משווה בין החופש שהביאו לנו מנחם בגין ושמחה ארליך אותו לכאורה כפו עלינו, לבין החופש עליו מעיד ישעיהו ליבוביץ, החופש שבו הוא מטיל על עצמו (ורק על עצמו) סייגים וגבולות.

ככל הזכור לי מנחם בגין נבחר על ידי העם וכך גם תוכניתו והמסר החברתי תרבותי שהביא עימו. מסר שהחזיק אגב לא מעט שנים. וככל הידוע לי גם ב 189 הקיבוצים ששינו את שיטת ההפעלה שלהם החברים בחרו ואף עשו זאת בצורה חופשית.

יש לי תחושה קשה שאת כל הארגומנטציה האנטי "שינויית" מבססים כאן הכותבים על ההנחות הבאות:
שמדובר בהונאה
שמדובר בהטעייה
שמדובר בשוד לאור היום
שמדובר במניפולציות של מעטים
ועוד ועוד...

אני מציע שוב ושוב לבחון הנחות אלו ומבקש עובדות, עדויות, הוכחות וכולם כאן יודעים שבעצם אין ממש בדברים.

הם נועדו לשרת את עמדות הכותבים כאן ותו לו.

אני רק חושב שמי שנדרש להנחות שגויות כדי לבסס את עמדותיו הערכיות נמצא בעמדת נחיתות בדיון עוד לפני שהוא התחיל.

טכניקה נוספת לשלול את האחר היא להקצין את עמדותיו ולשייך אותם באמצעות קווי דמיון מסויימים למי שכולנו אוהבים לשנוא.

כאשר קושרים בין הקיבוץ המתחדש למהפך הכלכלי של ארליך אני מציע שתי מחשבות קצת יותר מעמיקות להשוואה:
1. האם ההתנגדות שלנו למהפך של ארליך משמעותה הרצון שלנו לחזור לשלטון ההיסתדרותי המפא"יניקי ששרר כאן כל השנים? אני לא בטוח.

2. האם תמיכה בכלכלה חופשית יותר ועצמאות רבה יותר לחבר משמעותה קפיטליזם חזירי או שניתן לבסס בה גם מדיניות סוציאל דמוקראטית (ואף קהילתית) כמו בשוודיה? ככל הזכור לי בשבדיה גם כבר עברו לשכר דיפרנציאלי.

אני מסכים, מזדהה וחושש מכל הסכנות של הקפיטליזם החזירי בחצר קיבוצנו הקטנטן והאינטימי אותן מעלה עזרה, אני רק לא ממש רואה אותם בעינים כאן ועכשיו.

אולי בשונה "משיתופיים מגוייסים" אני יודע להבדיל בין מצוקה אמיתית לקריאות עלבון וכעס הבאות יום אחרי השינוי, לפני שהוטמע, לפני שהיה סיפק בידי החברים המתלוננים להתארגן על המציאות החדשה בחייהם ולפני שהיה סיפק בידי הנהגת הקיבוץ הנבחרת גם לחלץ את הקיבוץ ממצוקתו הכלכלית וגם לתקן ולשפר את המודל הדיפרנציאלי שיצרו.

עזרה כותב שכשיבינו העניים במדינה הם יזיזו את המטוטלת. אם כך יהיה וזו תהיה הבחירה (והלוואי שזו תהיה) זו תהיה המציאות בה נבחר כמדינה לעמוד בה. העובדות מראות שבשנים האחרונות תנועת המטוטלת היא הפוכה ומסתבר שגם הרעיון הקיבוצי לא הצליח לאסור את תנועת הרצון החופשי לבחור מחבריו.

בכל הצניעות אני מתרשם עזרה שקצת התבלבלת עם הבנת מושג החופש.

אם בתחילת המאמר אתה מהלל את ליבוביץ שבחר במוסרות הדת כבחירה חופשית, ובסוף המאמר אתה מלגלג לאמירה דומה של חברתך שחזרה בתשובה וקורא לכך אמירה אורווליאנית, אז אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון.

או שחברתך בחרה בחירה חופשית, או שאמירתו של ליבוביץ היא אמירה אורווליאנית. בשני המקרים הטיעונים שלך לא יוצאים מחוזקים.

לסיכום:
אני מסכים איתך לחלוטין שבבחירת החופש בקהילה של אנשים, עלינו גם להגדיר את גבולות החופש ולדאוג שהחופש לא יפגע בחלשים.

בחירה זו נעשית יום יום בכל הקיבוצים המתחדשים.

אם רק תציץ לתקציב קיבוצך ראש הנקרה תגלה כמה תקציבים מופנים לפעילות המשותפת ולעזרה הדדית וכן כמה כסף מפירות הנכסים הולך לחלש ולנזקק.

כל נסיון להשוות בין מה שקורה בראש הנקרה לקפיטליזם החזירי הוא לקחת את הדברים למקום שהם פשוט לא שם.

רמות המיסוי בכל הקיבוצים הדיפרנציאליים הם גבוהות בהרבה מאשר בכלל המדינה ומשקפות בחירה חופשית של סולידריות ושותפות קהילתית (גם של החזקים).
העתקת קישור