חבר פשוט - אפשר גם בלי "אי אמת"?
הוספת תגובה לדף  המלחמה היא על הקפיטאל - הניסיון להסיט את הקרב על עתיד הקיבוץ לכיוון אידיאולוגי הוא הסחת דעתו של החבר התמים. המלחמה האמיתית ב"קיבוצים המתחדשי
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@global-report.com
מקום מגורים:  עמיעד -סין
נושא / כותרת  חבר פשוט - אפשר גם בלי "אי אמת"?
תוכן ההודעה:  חבר פשוט
כול מי שייטען שאין נפגעי שינוי, לא אומר אמת, לא ראיתי שחבר מהמרכז, אבני או אני טענו שאין נפגעי שינוי, ברור שיש, בדיוק כמו השמש העולה ממזרח.
אין שינוי מצב בכול מערכת שאיננו פוגע במישהו, זו דרכו של עולם, במערכת הקיבוצית שיתופית היה טוב בממוצע לכולם, וגם בה היו נפגעים, רק שזעקתם לא נשמעה למרחוק, סגרו ענינים מבית.
צודק כאן אנונימי בשם "שם" שהשכבה הנפגעת ביותר מההפרטה והשינוי הם בני הארבעים פלוס, ולא הפנסיונרים, בני הארבעים פלוס עם כ 20-25 שנות וותק, עם פנסיה מינימלית או ללא פנסיה כלל, עם ילדים במערכת החינוך, הם הנפגעים העיקריים, והם גם הזוכים העיקריים כי הם הנושאים על גבם את כלכלת הקיבוץ, ולהם ה"משכורות" היותר שמנות, אז מי שנתפס לשינוי בגיל של מעל לחמישים (אני למשל) הזמן לתקן את נושא הפנסיות קצר מדי, שלא לדבר על מי שנתפס בגיל 60, אבל התמורה מהנכסים מחולקת לפי הוותק (חצי שוויוני וחצי לפי הוותק) כך שיש מנגנון פיצוי מה בעת חלוקת הרווחים מהמשק (אם ישנם, אם אינם, במיילא הקיבוץ הזה דינו נחרץ). ניתן לומר ששיטת חלוקת הרווחים על פי הוותק, מהווה מנגנון פיצוי הוגן והשלמה לפנסיה שאיננה או שהיא זניחה, נדמה לי שבניהול נכון של ענפי הקיבוץ והמפעל גם אם המקום כבר לא ייקרא קיבוץ, ניתן להבטיח זקנה הוגנת לחברי האגודה.
עוד נקודה אחת לגבי נפגעי השינוי, נכון הם לא לבדם אשמים בנפילתו הכלכלית של הקיבוץ שלהם(קיבוץ נען שעבר להתנהלות מתחדשת, חילק לכול חבר מענק הסתגלות נדיב, גם זו דרך) אבל האלטרנטיבה היא בין לתת לקיבוץ לגסוס ולמות או לנסות ולחלצו בדרך מתחדשת (אם מישהו יצליח שיתופית - סאחטיין), זה מה שקרה ברוב הקיבוצים שקרסו והיתה היתכנות כלכלית לישועתם, למרבה הצער אני שומע על 50 קיבוצים שכנראה אין היתכנות כזו באמצעי היצור הקיימים בהם, וברבים עקב מבנה דמוגרפי מזדקן מאוד, בקיבוצים אלה שלא עברו שום שינוי, אולי מלבד הפרטות עמוקות של חוסר ברירה, כולם, כול האוכלוסיה היא "נפגעת המצב הקיים", ומי שחי שם טוב אלה בעלי הנכסים מבחוץ, ומי שהיה עובד חוץ והפנסיה שלו מתקתקת, אבל הרוב קם כול בוקר לאי וודאות, אני מציע לכתבי ערוץ 2 ולכתבתי העיתונות הקיבוצית, לספר על "חדלי הפירעון", קיבוצים "שיתופיים" ברובם, שתקועים בחדלון עמוק, ללא הנהגה, שכבת גיל הביניים שיכולה היתה ברחה ועזבה, והקיבוץ נישאר עם מספר חברים לא גדול ועם גיל ממוצא מעל 60, זו סיטואציה שאיש לא מדבר עליה ואין ממנה מוצא, כלומר יש מוצא, המוצא נקרא שכונה קהילתית, המוצא הזה, יכול להפעיל מחדש קיבוץ גוסס, אבל בשביל זה צריך הרבה כוחות, כוחות שכנראה אינם, לא בקיבוצים ולא בתנועה המלווה.
רוצה לדעת האם יש עתיד למקום או אין, הקשב למדרכות, אם שחוק ילדים יישמע, יש עתיד, אם המקום שקט ורק הציפורים נשמעות את שטה לה קלנועית על מדרכת, דע לך שהמקום צועד אל סופו הבלתי נמנע.
אז חבר פשוט, ודאי שיש נפגעי שינוי, והם רבים, אבל על ידם ישנם הרבה יותר, הרבה-הרבה יותר "מרוויחי שינוי" מי שהשינוי החזיר התיקווה לחייהם, ההורים שלי? מעולם לא היו מאושרים יותר, ורק עבור זה היה שווה לי, עוזי, לעשות את השינוי, שבגיל 80 הורי יוכלו לחייך אל העולם, תאמין לי שהקיבוץ צלל תהומות, וכספם כמו הכסף של כולם נחסם, ומתנה לנכד לא ניתן היה לתת, ראיתי בעצבונם, אז לא תודה חבר פשוט, לא רוצה לחזור למחוזות ההם, גם במחיר הזניח יחסית (אצלנו לפחות) של נפגעי שינוי (שלאחר חלוקת הרווחים חזרו מעט לחייך).
עוזי
העתקת קישור