עוזי, לא רואה מחלוקות גדולות ביננו
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  זוהר
נושא / כותרת  עוזי, לא רואה מחלוקות גדולות ביננו
תוכן ההודעה:  עוזי שלום
שמח קודם כל שעלינו מהבנקט לדיון לעניין.
לא רואה הרבה נקודות מחלוקת ביננו. ובכל זאת.

עוגן
כלומר ענף מכניס ויציב המשלם את החשבונות... אישית אני בעד פיזור סיכויים וסיכונים, כלומר עדיפים כמה עוגנים, כמה שיותר ענפים (חזקים). שנית, הענפים האלה הם סיבה, לדעתך, אבל לדעתי הם גם התוצאה. הורינו הבינו זאת מההתלה וצידדו במשק מעורב.

כמו ביצה ותרנגולת (הענפים או והחוסן הכלכלי-חברתי), סיבה ו/או תוצאה.
לדעתי התרנגולת, או התרנגול(ים) הם האנשים, המנהיגות, המסר שלהם, ההתלהבות, הרצון לעשות ביחד. להתקדם ביחד. להקים ענפים, לגוון את הפעילויות, גם במפעלים הקיימים, לבצע שותפויות, להזרים דם חדש, רעיונות, התלהבות.

הביצה, התוצאה, הם הענפים המחוזקים. ענפים שהם "עוגן" להמשך.
סגירת ענפים לא רווחיים הוא לא זכות, אלא חובה ניהולית. לאחר בדיקות, זמן סביר וכ'', נדמה לי שאין מה להוסיף על כך,

במאמר מוסגר: נכון שבקיבוצים שחוו כשלונות מתמשכים ואינם רואים "אור בקצה המנהרה", כאשר המנהיגות נשחקה, או עזבה (כוח 17, בעלי הכנסות או פוטנציאל השתכרות גבוהה בחוץ) ואין קתר שיוביל את הרכבת, זו בעיה, וההחלצות קיבוץ כזה יכולה להיות בכמה דרכים:
1. סיוע מהתנועה, מהמפעלים האזוריים או קיבוצים חזקים: בהשקעות, במיזמים משותפים, בכניסה למפעל שכן, בהדרכה, בניהול וכד' (נדמה לי שהמפעלים האזוריים עוסקים בזה היום).
2. קיבוץ מתחדש: כל אחד לעצמו וקצת רשת ביטחון. ענפים ונכסים אין, כי אנו מדברים על קיבוץ בפשיטת רגל.
3. התפרקות, חלוקת נכסים וכד' לעבר מושב, או אחר.

נושא נוסף במחלוקת ביננו: ההפרטות. - העיקר והמשני.
שום קיצוניות לא תעזור כאן, והיא רק תבלבל בין עיקר לטפל.
הליבה, העיקר, של השיתופי הוא שיוויוון ליד השיתוף. שיוויון העבודה, ההזדמנויות, במעמד. שיוויון בבעלות ובניהול הנכסים, זכות השוויון הממוסד ע"י החברים. אם תפריט את השכר, כל המבנה הקיבוצי מתמוטט. אם תפריט 60 או 70% מהמצרכים, ולא את השכר. נשארת קיבוץ (שיתופי). אבל, עליך לטפח את השוויון, לנהל אותו, להשביח אותו, להעמיק אותו. לשוחח עליו ועוד. ליצור תרבות מלכדת, מערכת חינוך מפוארת (וחסכונית), בקיצור, אתה יודע.
נכון, האנשים הם רק אנשים, עם חולשות, וחוזקות, עם קנאות וזיופים. אתה יודע, שאני יודע את כל זה. למשל, אם הקיבוץ מחליט ומנהל את נושא הבנייה, שלא יהיו חריגות בבניה לפי תוכנית אב מוסכמת, ללא בנייה פרטית (כמובן!) וכד' אזי אי אפשר "להלבין" את "הירושת" בבלטות, אלא רק מתחת לבלטות. וכנ"ל בתחומי נוספים. הקיבוץ לא התמודד עם "כספי חוץ", בצדק או שלא בצדק... העיקרון הוא שוויון של הקיבוץ כלפי חבריו, שיוויון בין החברים. ומי שיש לו מהצד, לבריאות, שיסע במסגרת ימי החופשה שלו לפלזה הוטל ניו יורק. תאמין לי שזה לא השפיע עלינו עם החברים הבודדים האלה בכלל. כולל שמירה קפדנית של משכורות עובדי החוץ לקופה המשותפת! (סכנה, אגב, המאיימת לדעתי גם על המתחדש).

אינני מאלה שאומרים עוזי "מאז הקומקום הראשון התהליך ברור". צריך לעדכן ולהתעדכן כל הזמן. לא להתבלבל בין עיקר ושולי.

נושא אחרון. מקומם של המתחדשים, אתה אומר בסקאלה. הכל תלוי במנהיגות שלהם, בחברים, בתקשורת ובאווירה. ירצו קיבוץ מתחדש, יהיה. לא ילחמו בעוולות, במשכורות חוץ, בהורדת מסים ורשת ביטחון... ביצירת פערים - לא יהיה. אולי יישוב "פורח", אבל לא קיבוץ.

היה כייף לשוחח איתך, גם הפעם
זוהר
נ.ב. גם אצלנו רוב רובם של בני ה-40 מטופלי הילדים (ושכבות אחרות) עובדים קשה, ויש גם קליטות טובות.
ואני ממשיך במקלדת, אבל בעבודה שלי, בין ישיבה לישיבה.
העתקת קישור