דת עבודה והמהפכות - לציפויקה
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד - סין
נושא / כותרת  דת עבודה והמהפכות - לציפויקה
תוכן ההודעה:  ציפויירה היקרה את כותבת: " לדעתי, אותה תמיד הבעתי בקיבוצי, אחת המטרות-העל, התמידיות, בכל מזג אוויר בקיבוץ שיתופי (ובכלל!) היא שמירה, טיפוח ויצירת מקומות עבודה. העבודה הייתה לדת בהתיישבות הציונית, ובצדק. מעסקי אוויר, לייצור, ויצירה. הפיכת הפירמידה של בורוכוב. בסה"כ, כמו שכותב אשכנזי, המהפכה הזאת הצליחה, המהפכה הציונית בגדול בכלל, והקיבוצית (בחלקה)...."
ציפויירה, לפני שאני נכנס לעומקו של הדיון, הייתי מת לדעת למה את סבורה שמהפכת העבודה, הקיבוץ והציונית הצליחה? האם לא נדמה שקצת צניעות דרושה כאן, אולי ניתן לעסק הזה 150-200 שנה לפני שנקבע שזו הצלחה מלאה חלקית או כישלון, כרגע נכון להיום, מהפכת העבודה נראית ככישלון, מספר היהודים העובדים בעבודת כפיים קשה בחקלאות ובבניין צנח מטה ופועלים מתאילנד, סין, רומניה ותורכיה החליפו את העובד הפלסטינאי שהיה הפתרון המקובל לפני האינטפדה, מצטער תמצא אותם באחרון הקיבוצים השיתופיים.
המהפכה הציונית נראית כעומדת על קרעי תרנגולת וקשה להגיד מה יילד יום.
המהפכה הקיבוצית, לאחר 100 שנה ו 275 קיבוצים בשיא תפארתה, נראית גם היא צועדת בביטחון אל סופה,
חוששני שכמו שאר מאמרו הברברי של חסיד הברברים רפי אשכנזי, גם זה לא אוחז מים.
ועכשיו לעניין העבודה כדת והעבודה בכלל:
ללא ספק נושא העבודה בקיבוץ היה דת ממש "דת העבודה" שבאה להחליף את התלמוד והגמרא בביתם של ישראל סבא, כול כך חשוב היה נושא העבודה, עד שבימי ראשית הקיבוץ, האדם היה נמדד ביכולת ההשקעה שלו בעבודה, החלשלושים היו נדחקים לפרנסות פחות נחשבות והמעמד בקיבוץ היה לפי ה"ג'אבאריות" ולא לפי היכולת להכניס כסף מהעבודה למשל, כך שאם סנדלר למשל היה מביא לקופה 10 לירות ליום ומסקל הסלעים חצי לירה ליום מהקק"ל אזי מעמדו של המסקל השרירי וקרוע החולצה היה בשמיים והסנדלר נאבאך היה מתגנב בשקט לביתו בסוף היום, גם בשיחת הקבוצה, מעמדו היה כזה שבקושי העיז לפתוח את הפה, כי מה הוא? בסך הכול סנדלר חלשלוש.
עם השנים הדברים השתנו מעט, את מביאה את ניר מאיר כדוגמא שלילית, ואני מביא אותו כדוגמא חיובית למי שפתח את השערים ושלח את החברים החוצה להרוויח לפרנסתם ולהביאה הביתה, הכוונה הייתה להחליף את עובדי השירותים המנופחים להחריד ומוציאים מהקופה בעובדים שיעבדו בחוץ ויביאו משכורת, גם אם נמוכה אבל יביאו כסף של ממש, את כותבת: ". כאילו שעד אז עסקנו ב"לופט-גשפטן", לא לפיתוח המשק הקיבוצי...."
נו באמת ציפויירה, רוצה רשימה של "עסקי אוויר" בתנועה הקיבוצית? הרשימה כול כך ארוכה שחבל להלאות את הקוראים, למה את סבורה שמאיר היה נגד הקמת עסקים מכניסים בקיבוץ? הדבר הכי מוזר שקרה אצלנו למשל, היה מין מצב מוזר שכזה, שהיו עסקים שהיו של הקיבוץ והפסידו כסף, מהחנות בכניסה ועד משאית הקיבוץ, מרגע שמישהו מבחוץ קנה אותם הם היו מצליחים להתפרנס יפה, איך זה קורה? אולי זה קשור ל"אי דת העבודה" ל"פרזיטיות"? לחוסר הרצון להתאמץ את המאמץ הנוסף הדרוש להעביר משהו מפסיד למשהו מכניס? אינני יודע אבל אלה הן עובדות.
לגבי גיל הפרישה ותרבות הפנאי, בהרבה מדינות גיל הפרישה הוא 55 (למשל יפן וסין) גם בישראל השרות הממשלתי מוציא לפנסיה מוקדמת עובדים רבים הקרובים לגיל 50.
בקיבוץ התעוררה הבעיה עם המעבר לקיבוץ המתחדש, לא מעט קיבוצאים מצאו עצמם מובטלים בגיל 50 פלוס, כאשר הענפים הוירטואליים שלהם (לא חס ושלום "לופט גשפטן") נסגרו.
בסין הם מגלים שקרנות הפנסיה שהוכנו לא מצליחות לשלם את הפנסיה שלהבדיל מרוסיה שם הפכה הפנסיה הרובלית לבדיחה, כאן בסין רבים מקבלים פנסיה הזהה למשכורתם שהייתה, וערך היואן המקומי נשמר ואף מתווסף לו לעומת הדולר.
ציפויירה, ליצור מקום עבודה זה עסק יקר מאוד, שיכול לעלות כסף רב, משום מה מעדיפים מעבידים לקחת חבר'ה צעירים שיעבדו הרבה שנים, אנחנו לצערי זקנים מדי, אבל גם את וגם אני יודעים, שאת הנסיון והידע שיש לנו, ייקח לצעירים מאתנו את שנותינו לצבור, אז מדוע לא לוקח המעביד את המנוסה והחכם ומעדיף את הצעיר והבלתי מנוסה, לאלוהי המעסיקים התשובות, מה גם שהמבוגר הרבה פחות קפריזי, איננו רץ לימי הורים ואין לו בדרך כלל ילדים חולים בבית, אולי משכורתו מעט גבוהה משל הצעיר, אבל התשואה גם היא גבוהה יותר וכך זה מתאזן.
הבעיה היא בחינוך לתרבות הפנאי, מכירה את הבדיחה על המולטי מיליונר שמסתובב בדרום אמריקה ופוגש אינדיאני ערום השוכב לו בחלקת הג'ונגל מגש ענק עם כול פירות הג'ונגל לפניו, שתי יפהפיות מגישות לפיו ענבים ובננות, נדהם מסתכל האמריקאי ושואל אותו: "למה אתה לא עובד?", ומה בדיוק ייצא לי מזה שואל האינדיאני? "תעבוד 50 שנה כמו חמור ותיהפך למולטי מיליונר כמוני" מטיל האמריקאי את הקלף המנצח לדעתו... ואז? שואל האינדיאני...."תוכל לצאת לפנסיה, לצאת לחופש ולשכב בקרחת היער כששתי יפהפיות מגישות לך ענבים ובננות לפה" אומר המולטי מיליונר... ומה לכול הרוחות לפי דעתך אני עושה כרגע, עונה לו האינדיאני.
הבעיה היא ציפורה שההורים שלי לא יודעים ליהנות מהפנסיה, אין תרבות פנאי, הכול מתחיל ונגמר ב"דת העבודה" לקחת מהאבא שלי את עבודתו במחלקתו במפעל, נגמזה חדוות חייו למרות 80 שנותיו, והוא אינו היחיד.
לסיכום, בעיית מקומות העבודה בקיבוץ, מקומות עבודה אמיתיים, מכניסים, כאלה שמקיימים עצמם בכבוד, הנה בעיה לא פשוטה, יש עדיפות מה לתעסוקת מבוגרים זולה על פני צעירים, ואם יש משאבים לפתוח עסק שהוא מבוסס מבוגרים, יכול הקיבוץ שמצא עסק שכזה להרוויח ממנו יפה, אבל ולמרבה הצער, רוב הקיבוצים במצב כלכלי שאיננו מאפשר זאת, ולכן החברים שאינם מועסקים צריכים לפתור את בעיית התעסוקה בעצמם.
שרק נהיה בריאים, זה הכי חשוב.
עוזי


העתקת קישור