ידעתי שאפשר לסמוך עליך
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  זוהר
נושא / כותרת  ידעתי שאפשר לסמוך עליך
תוכן ההודעה:  ידעתי שתגיע לנקות. ידעתי שאפשר לסמוך עליך.
האמת שקצת עייפתי מהרמה אליה מורידים אותנו כאן. נכון קצת עייפתי. לא זקנתי, אני רחוק מלמטה מה-50 ולא כל כך זקנתי.
אתה יודע כי כתבתי על בעיות הקיבוצים השיתופיים, בעיות מכאן ועד להודעה חדשה: הפרזיטים, בזבוזים, יותר עצמאות לחברים. בסדר הזה. לדעתי, הכרת הבעיות והצפתן הוא חצי פתרון. אני מאמין שעם כל הקשיים, קיבוץ שיתופי-שוויוני אפשרי אפילו במאה הזאת, ובאווירה הטאצ'ריסטית והאגואיסטית של המדינה המבולבלת שלנו, ושל העולם.
אני מאמין בדוגמה אישית, בניהול משתף, במנהיגות אחראית, ובעיקר בחברים הבוחרים (יום-יום בקיבוץ), ושום דבר לא מובן מאליו!

מבלי להכנס לשמות ולדוגמאות, גם אצלנו וגם בקיבוצים אחרים, כל אחד וחוד וגם ביחד, לומדים את הבעיות שציינתי, מדסקסים פתרונות (שיתופיים), משוחחים, עם עצמנו ועם אחרים. משוחחים עם צעירים, קולטים ובעיקר עובדים קשה (כן, כן... הרוב המוחלט, הפרזיטים לא).

אינני מסכים עם העמדה שאסור להפריט כלום, כי מגוון המוצרים, הסחורות והשירותים (בשפת הכלכלנים) היא כ"כ מגוונת היום שלא ניתן "לחלק" ולספק לכולם, אלא בדרך של חלוקה מכנית ע"י הפרטת חלק מהדברים. בשכל, תוך התחשבות ורגישות בחוליות הנצרכות וכד'.

אני בעד שיתופי מתקדם, מודרני, זריז, מודע לעצמו, לחולשותיו ולעצמתו האנושית, החברתית והתרבותית (אורחות חיים).

הניסיון שווה כל עוד יש "מנהלים" והנהגות פורמליות ובלתי פורמליות שרוצות קיבוץ. הנהגות המוכנות להתחלק במשכורת, בבונוס וברווחי הענפים (לא רק מפעלים!) עם כ-ל החברים. אם יש חברים כאלה, יש 90% קיבוץ.

עכשיו שניקית את השטח עוזי, נעים לחזור ולדבר כאן.
אני יודע שאתה יודע, שאני זוהר יודע ומודע לבעיות שלנו בשיתופיים, לאתגר הגדול שלנו ולעבודה הענקית שיש לנו.

כפי שטס הרבה, אתה יודע שבשביל לטוס באוויר, בגובה רב, נדרשות הרבה יותר אנרגיות מאשר להיות על האדמה, ברכבת, בעגלה או במכונית. וכל עוד יש לנו את האנרגיות האנושיות, אני מקווה, שלא נצטרך לנחות.
ולא נצטרך מלמטה לקלל את "מטוסי הסילון שבשמים, המסכנים הדפוקים האלה".

עוד משהו, הויכוח על האח-המתחדש לא תם.
כל עוד לא נראה במדיה מאמרים, כתבות, קריאות לעיצובו כקיבוץ, כל עוד לא נבחין באנרגיות האמיתיות של המחדשים לעיצובו ומיצובו של "הילוד" בספקטרום ההתיישבותי-חברתי... האח הזה יאבד לנו כקיבוץ.
וזה, נכון לעכשיו המצב.
תודה זוהר

העתקת קישור