השוואות בין דרום לצפון - לדני ואחרים
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד - סין
נושא / כותרת  השוואות בין דרום לצפון - לדני ואחרים
תוכן ההודעה:  בהמשך ההסתערות על אבני ועל איך זה שהעז לומר את אשר הוא חושב, אזי גלשתי לי לאתר של יוטבתה, לראות איזה קיבוץ יכול לתת מה שדני מתאר, גיליתי קיבוץ שמספר חבריו גדול ב 40 ממספר חברי עמיעד (225 אצלנו לעומת 265 ביוטבתה).
ליוטבתה מפעל מוצלח מאוד בשיתוף חברת שטראוס, המחלבה המפורסמת, ולעמיעד מפעל מסננים מוצלח שמניותיו נסחרות בלונדון.
אני שואל עצמי היכן הוא ההבדל, עמיעד עלתה לקרקע לפני קום המדינה ב 1946, יוטבתה ב 1957, 11 שנים ונוף שונה לחלוטין, הירוק/צהוב הגלילי אל מול הנוף המדברי של הערבה הדרומית, בשני המקרים יישובי פריפריה מרוחקת, עמיעד קרובה למרכז קצת יותר, אבל אם מביאים בחשבון את הטיסות מהדרום לת"א אזי המרחק די דומה, התמהיל בעמיעד הוא של ישראלים, אנגלים, הולנדים ביוטבתה הוא אחר, הרבה יותר ישראלים, בעיקר ישראלים ואפילו ש"ש מקיבוצים הגיעו בימי בראשית.
יוטבתה מתגאה להיות מהזרם היותר מסורתי של התנועה הקיבוצית, וזה באמת נפלא, הנפלא הוא שניתן לקיים קיבוץ מסורתי ומשותף, עם מקסימום עבודה עצמית, ומערכות שהותאמו לחיים בבידוד שכזה, עם צי רכב ענק, 30 מכוניות זה פי שלוש ממה שהיה לנו בזמנים הכי טובים, רכבים במרכז המחכים למגיעים בטיסה, וכפי שדני מספר על חדר האוכל, ובוודאי שהרבה מהמופרטים אצלנו, ביוטבתה עדיין מחולקים חופשי, נפלא, גם באתר ראיתי שהלינה המשפחתית התחילה ב 1979, עם התאמה של הדירות למעבר...
מה אגיד ומה אדבר, מדובר באמת במשהו ייחודי ומיוחד, אני שמח לחברי יוטבתה שיש להם משאבים נדיבים כול כך, שבהם ניתן להרים פרויקט שכזה, אני יודע שהעלויות אסטרונומיות, אבל אם יש, אז נהדר, באמת, לצערי ולמרות שניסינו מאוד להשאיר את המבנה הזה אצלנו העסק לא דפק, ניסינו לסגור את חלוקות החינם, ניסינו לשפר ושפצר, אבל הכסף המשיך לזרום, מישהו כתב על אובדן האמון כשלב בנפילת הקיבוץ, תראו נכבדי, בקיבוצי החזירו כרטיסי אוטובוס, באמת עם אפס בדיקה, היו דברים אבסורדיים ולמרות זאת שולמו, נאלצנו לסגור את הנתיב הזה כי לא היה מהיכן לשלם אותו, כמו שלא היה מהיכן לשלם דברים נוספים.
לגבי האמון, מדוע צריך היה להפריט את החשמל בכדי להוריד את הצריכה בלמעלה מ 50%?
מדוע ניתן היה להוריד את עלויות חדר האוכל במיליון שקל חדש כמעט מייד עם הפרטת המזון?
מהיכן זה מגיע? למה צריך להפריט בכדי שהחברים ינהגו במה ששלהם בצורה מושכלת ואחראית.
אני אישית בטוח שבכול קיבוץ שבו החשמל לא מופרט, המזגנים עובדים חופשי, האורות לא מוקפדים בכיבוי עת יוצאים מהבית, או מהחדר, בענף המזון, שם הבזבוז הוא ענק, אין קיבוץ שמחלק הכול חופשי שהורים נמנעים מלהעביר את טוב הארץ לילדיהם שבחוץ, והרי זה לגיטימי לחלוטין, גם הכלבים והחתולים עושים חיים, מכיכרות הלחם החצי יבשים נהנו אצלנו בעיקר הסוסים.
אז אם נחזור להתחלה, אני חוזר ומספר מה שאמר לי מזכיר של אחד מהקיבוצים היותר שיתופיים והיותר עשירים: "צריך הרבה כסף קפיטליסטי בכדי לקיים את אורח החיים השיתופי/מסורתי שלנו - המון" ואני מאמין שיש קורלציה מוחלטת בין יכולת כלכלית יוצאת דופן לשרידותו של הקיבוץ המסורתי/שיתופי.
עוזי

העתקת קישור