בעקבות תאורו של 'דני' ותגובת ה'סיני' (ת.34)
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  בעקבות תאורו של 'דני' ותגובת ה'סיני' (ת.34)
תוכן ההודעה:  כתב על עמיעד יוצא חלציו של הישוב שאמון לא התקיים בו כנראה לאורך זמן:"...גם אצלנו עבדה השיטה הזו של כרטיסי האוטובוס [הנמסרים להנהלת-החשבונות, המזכה את תקציבי-החברים בסכומים שהוציאו על נסיעות]. זה עבד כל זמן שהיושר עבד, אבל אתה יודע מה זה
יושר... השאלה תמיד היא מי הגנב, החור או העכבר".
וכמעט אין לי מה להוסיף על זה. אבל בכל-זאת: בלי יסוד של אמון בין האנשים, שום 'אידיאולוגיה' או 'תקנונים' לא יעזרו. גם לא שומרים, בלשים וסנקציות. בחברת-אנשים המאמינים זה לזה וזה בזה - אפשר לקיים אורח-חיים 'פתוח' ושיתופי ודמוקראטי 'על באמת'. לא העושר קובע (זה 'מהצד' לארנון מנירים, ת.35) אלא האמון. אם רוצים להיות חברה "נורמאלית", כמו שאמרו על תל-אביב בראשיתה - צריכים שיהיו בה גם הגנבים והזונות. בעוזבי את הכרך הגדול וה"נורמאלי", אכן בחרתי בחיים "לא נורמאליים". פעם זה נחשב 'אוונגארדי' ו'חלוצי' ו'דוגמא ומופת'. היום - סתם אידיוטי ו'קוקו'; טירוף אמיתי, או "טוב מלהיות אמיתי". מחר כבר ימצאו מי שימצאו בזה פגם, ועוון ופשע (איך הם מעזים לקיים אורח-חיים שכזה כאשר כולנו 'אדם לאדם זאב'?! שיתביישו להם!) ש.
העתקת קישור