שתיקה רועמת, שתיקה משרתת, שתיקת הנכנעים מציפורה הזקנה
הוספת תגובה לדף  אף מילה על שיתופי - על מיסוד וספונטאניות * על זכויות וחובות * על משפחה פנימית וחיצונית * ועל תולדות הברבריות
שם הכותב:  ציפורה
נושא / כותרת  שתיקה רועמת, שתיקה משרתת, שתיקת הנכנעים מציפורה הזקנה
תוכן ההודעה:  הדומיה, השתיקה, חוסר הכתיבה של החזון הקיבוץ הדיפרנציאלי הוא באמת המאפיין את תקופת החושך.

ואם כבר מישהו מתחדש מבקש "חזון":
"... לאן הולכים, מה זה מתחדש?, לאן כל זה מוביל?.
"... בואו נחליט שבימי ה"התהוות" האלה אנחנו, הרומנטיקאים, בעלי האידיאלים, העקרונות והערכים הטובים, אנחנו, יחד עם הטכנוקרטים, הכלכלנים והמנהלים נחליט ביחד, נקבע את הכיוון, היעד וקצב ההתקדמות ונעצב את הקיבוץ הישראלי המתחדש של המילניום השלישי..." ,
והמבקש כל זאת נענע בשקט רועם. בשקט מתוכנן, בהכנעה.

אבל לא!
שתיקה. דממה. דממה רועמת. המוזות שותקות!
אין חזון, אין עיצוב, אין משמעות, אין תוכנית.
אין.

"...תנו לעבוד בשקט,
זה יוביל לאן שזה יוביל... כי אלף פרחים יפרחו, ואם היבליט ישתלט, ככה זה בעולם...
אנחנו מחלצים ואין זמן לתכנן
אנחנו משרד האוצר של הקיבוץ הקובע את המדיניות הפיסקאלית והממציא שיטות מיסוי חדשות, מסי גולגולת ואחרים, אנחנו גם משרד הרווחה, אנחנו גם המוכרים את כל הנכסים המשקיים, הרוחניים, התרבותיים.
אל תבקשו מאיתנו "חזון...". אין לנו זמן.

זו הדממה שמבקשים מנהלים של חלק מהקיבוצים על מנת לשחק במסים, להוריד אותם, לשנות אותם, למסמס את הערבות ההדדית המעצבנת המממנת את הפרזיטים המתחדשים. זה השקט התעשייתי המאפשר לחמוק ממס הכנסה אישי. כי אם אפשר לשלם ממוצע על פי תקציב שווה כמו בשיתופי, אז למה לא?
"....אל תעירו את הדובים מין היער... ואל תעשו גלים.... תנו לעבוד!".

"בעת שכזו לא רק המשכיל ידום אלא כל בן תרבות. חבל להשחית מילים". כתוב בתגובה.
לא בן תרבות, ולא בעל ערכים, לא רומנתיקן ולא השמאל האמיתי, ההומני, המתקדם והמוסרי ישתוק עכשיו. אסור להם לשתוק עכשיו!
בעל אחריות לא ישתוק. יכתוב, ישרטט, ימחק וייעצב שוב, יעורר פולמוס וויכוח, יביא מקורות והסמכתאות לביסוס דבריו. יעבוד קשה לעיצוב החזון-הקיבוצי-המתחדש ומילויו במשמעויות חדשות, עדכניות.

כי שעות הדמדומים של התהוות-הקיבוץ-המתחדש הן קריטיות ממש עבור הילוד.
כי אלה הן שעות של חסד, קצרות ומהירות, בה המקדימים מנצלים לתכנון היום והמחר.
לאחר השעות הקצרות האלה, הפרטת הקיבוצים יכולה להפציע ליום-קיבוצי-חדש, ביצירת חזון, בהטווית הדרך, בעיצוב ובמשמעות...
אבל אולי הן שעות ביו הערביים, לקראת הלילה, הרגעים האחרונים שההתהוות החדשה הזאת עלולה להתדרדר אל החושך, אל ה"אין", אל ה"ריק" ואל החדלון.

לא בי הדבר תלוי, אלא בהענות אמיתית, אמיצה וכנה לקריאה להצבת חזון כעמוד האש.
ומי שישתוק בעת הזאת יהיה שותף לימי חושך, ולא לרנסנס.

הזקנה ציפורה.

לינקים

לו עוזי מזכיר התקצ 7.10.2006
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...

תיאור רך לתופעה עמוקה ומחרידה, 17.10.2006
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...

לו עוזי מזכיר התקם 2 � 20.10.2006
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...

את המושג "קיבוץ-מתחדש" לא שמעתי בכתבה, 28.10.2006
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...

לעוזי, ככה היו נוהגים אמשים הגונים, 29.10.2006
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...

מסרים
http://w11.webaxy.com/cgi-bin/sal/sal.pl?ID=3&d...


העתקת קישור