תמיד הצטערתי שאני לא שבדי
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  תמיד הצטערתי שאני לא שבדי
תוכן ההודעה:  תודה לזהר על התרומה הנדיבה לדיון.

כמו לכולם גם לי הייתה חיבה למתנדבות השבדיות, לשלווה השבדית, לראש השבדי וחוץ ממזג האוויר כמעט לכל מה שהוא שבדי.

המודל השבדי הוא דוגמה נהדרת לטבע האדם. מתברר שמקו המשווה ולמעלה הוא הופך להיות יותר בהיר, יותר גבוה, וגם יותר מצליח. מה לעשות.

קשה מאוד להקיש מהמודל השבדי שנוצר בתחילת המאה הקודמת על הקיבוץ במאה הזו.

מדובר במודל מדינתי במדינה גדולה עשירה עם משאבים ויכולת ייצור.

ואצלנו אנחנו מדברים על הקיבוצים במדינתנו הקטנטונת והמוכה שאסור להם אפילו היום לבוא בקשרים של ערבות הדדית זה לזה על פי חוק.

מדובר על מודל יחודי המתאים לחברות הצפון שנולד בהשראת הסוציאליזם של תחילת המאה הקודמת ושצמח על רקע המהפכה התעשייתית כמו כל המודלים הסוציאליסטים (גם הקיבוץ אז...).

ואנחנו מדברים על מציאות הגל השלישי (מהפכת הידע) במדינה דלת משאבים ובישובים זעירים שכמות התושבים בהם אינה מצדיקה במקרים רבים את קיום הישוב בכלל (שיתופי או מתחדש).

למודל השבדי מקום של כבוד בפנתאון הסוציאליסטי, אבל בוא לא נשכח שגם למודל הישראלי היה שם מקום כבוד - ההיסתדרות, חברת העובדים, מפלגת העבודה, מפ"ם, והתנועה הקיבוצית.

היום אפשר רק להצטער שאנחנו לא שבדים, ולשאול איך קרה לנו שלא הצלחנו כמוהם (קל מאוד לענות על כך).

אבל כל זה שייך לעבר.

לעתיד הייתי לוקח כלל מאוד פשוט שהוא העומד בבסיס של כל העניין.

לפני שאתה יוצא לדרך שאל מה הכיוון. לפני שאתה מציע פיתרון, שאל מה העיקרון.

יש לי הרגשה שהדיון המעניין יותר בשימור הערכים שכולנו היינו רוצים בהם ושהשבדים מצאו כלים (מיושנים מאוד בראיה של היום)ליישמם.

יש לי הרגשה שהמקום לדון בזה הוא דווקא בקיבוץ המתחדש המחפש את דרכו ופחות בשיתופי שאצלו עושה רושם הכל ברור.

חומר למחשבה.
העתקת קישור