על ערכים ועל המציאות
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  על ערכים ועל המציאות
תוכן ההודעה:  ציפורה יקרה, כל פעם שהדיון הופך קשה לך, את מחפשת עילה להיפגע ולהחרים כדי להתחמק מהתמודדות, וגם פתאום חותמת ב"ציפורה הזקנה מאוד".

עזבי אותך משטויות, תזרמי איתנו, כולנו כאן נודניקים אחד לשני ומנסים להוסיף קצת קורטוב של ערך מוסף למחשבה, את עושה את זה לכולם? אז עושים גם לך קצת, לא ממש נורא.

לעצם העניין, יש לך כנראה תכונה שאולי את לא מודעת לה ציפורה (תכונה טובה), את כותבת גם בין השורות. למשל, כשאת כותבת: " ראינו כבר במחקרים היכן יש יותר אמון בהנהגות הקיבוצים. את ההשלכות כל אחד יעשה בעצמו." אז זהר, לרום, אבני עוזי ואני שכבר מכירים אותך, כבר מבינים למה התכוונת, מה לעשות? אנחנו כבר יודעים מה אומרים המחקרים של המכון הידוע וגם יודעים את עמדתך, אז רצים למסקנות, אז מה? את לא צריכה פתאום להסתתר.

כפי שכבר כתבתי, ואומר זאת שוב, החברים בקיבוץ המתחדש הם פרטנרים מצוינים לדיון עם "אצולת" גן שמואל על שיכלול טבע האדם ואינם מוקצים מחמת מיאוס כפי שעולה מכתיבתו של רפי אשכנזי (בתוך השורות ובין השורות). הם פרטנרים כי הם עוסקים בדיוק באותן שאלות, אלא שבשונה מהשיתופיים לקחו יותר יוזמה ומנהיגות בחילוץ עגלתם מהבוץ והזזתה קדימה.

אני למשל מזדהה עם כל מילה שכתבת להלן:

" שום דבר אף פעם לא מובן מאליו. חבר מרכז, יש להשקיע, ולהשקיע ולהשקיע עוד, ועוד קצת בבניית הקיבוץ: כלכלית, חברתית, תרבותית, חינוכית, יש להשקיע ביחסי שוויון בין בין החברים, בהשתתפות, בחגים, בילדים, השתייכות אמת והזדהות, וכל זה חוזר לכלכלה, למשק, לענפים. גם לתחושות החבר או החברה, חוזר אלינו אישית, תחושת שייכות לקהילה יפה, ראויה ומתקדמת, בה הפער בין המוצהר לבין הקיים (תכל'ס בשטח, אומרים) הוא מהקטנים שבין צורות חיים חברתיים אחרות".

אבל, ואבל גדול, רוצה לומר לך שבעקבות טיפול שיטתי ואמיתי בפער בין המוצהר לבין הקיים ובתחושת הזיוף הנלוות לכך, הגענו אצלנו להקים את הקיבוץ המתחדש.

על רקע הנתונים שיש (ואכן רבים מאוד אין) המראים תנועת גל צונמי המשנה את התנועה הקיבוצית משיתופית למתחדשת, במקומך הייתי משכלל את החשיבה הגלובלית שלי ומשפר את ההתנהגות הלוקלית והולך לראיון עומק נוסף עם הצעירים כדי שיגידו לי, לא את מה שאני מצפה אלא את מה שאולי הם לא יודעים שינחה את פעולתם בעתיד הקרוב.

נשמע מוזר?
אדם בשם קנט הרו זכה בנובל על מחקרו way pools don�t work�" הוא מסביר שם את התופעה המוכרת לנו בארץ כששמעון פרס מנצח בסקרים ומפסיד בבחירות. לטענתו אנשים לא משקרים בסקרים, הם פשוט לא יכולים לדווח (בטווח של דקות לפעמים) איך ינהגו ברגע האמת. מסקנתו היא שעולם הערכים האמיתיים נסתר לפעמים מעיני האנשים האוחזים בהם. למשל, בשירותי במילויים בשטחים למדתי שהיו מקרים בהם קיבוצניקים שמאלנים התנהגו כמו חיות בעוד ליכודניקים ימניים שאהבו להצהיר מוות לערבים, ברגעי האמת גילו חמלה ואנושיות יוצאות דופן.

אני מסכים איתך מאוד שיש להרים רף של חזון וערכים אליו יש לשאוף, אבל, ואבל גדול מאוד (שוב) צריך להיזהר לא ליצור פער גדול מידי בין המציאות לחזון, פער שישדר צלילים של זיוף אחד גדול. אותו פער אותו קלטה מאיתנו החברה הישראלית והטיחה לנו את זה בפנים באמירתו של מנחם בגין ז"ל על הבריכות של המיליונרים.

לסיכום:
ערכים זה תנאי הכרחי ליצירת הקיבוץ (מתחדש ושיתופי) אבל לא תנאי מספיק צריך גם חיבור למציאות.
העתקת קישור