לציפורה (ת.34): על אמון בחברים מצד ה'הנהגה' בקיבוץ
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  לציפורה (ת.34): על אמון בחברים מצד ה'הנהגה' בקיבוץ
תוכן ההודעה:  אני יודע שהתכוונת בדברייך האחרונים לאמון החביירים ב'הנהגת' הקיבוץ (כיום זו כבר לא 'הנהגה' נבחרת. זאת 'הנהלה' ממונה, וההבדל עקרוני ומהותי. אומרים שגם את מדינת-ישראל מתמרנים ומנהלים 'מנהלים' ולא מובילים ומנהיגים 'מנהיגים'), ולא באמון של ה"הנהגה" (המנהלים) בחביירים ושל בחביירים אלה באלה. בכל זאת אני רוצה להתייחס בסיפור האמיתי הבא (שכבר סיפרתי כאן פעם, ו'צלל' ל'מעמקי הארכיון') לאמון מ-2 ה'סוגים' האחרונים. והמעשה שהיה (ובאמת היה), כך היה: באחד הקיבוצים הובאה הצעת-החלטה ל'שיחה' או ל'אסיפה' לענין הרכוש הפרטי (בעיקר כספים ודירות) שחברים התחילו לרשת מהוריהם שהתחילו באותה תקופה ללכת לעולמם (דור הולך ודור בא). ההצעה כפי שהוצעה, דיברה על 'מסירה מותנית' של הנכס הכספי או הנדל"ני לחזקת הקיבוץ ורישומו, כדי שאם החבר/ת המוסר/ת יעזבו או יוצאו יום קודר אחד מהקיבוץ, הם יקבלו בחזרה את הרכוש או את שוויו, כערכם ביום ההחזרה. בכל אופן - הודגש בהצעה - לא ייעשה שימוש בנכס שכזה (למעט כמה אלפי שקלים לצורך מימון 'צ'ופר חד-פעמי, כמו נסיעת-כיף לחו"ל או קניית משהו נחשק לשימוש ביתי או חד-פעמי) לאורך זמן ולהעלאה גלוייה ו'צורמת' של רמת-החיים של החבר/ה היורש/ת, כל עוד הם חברים בקיבוץ. בדיון על ההצעה נשאלה השאלה הנבונה והמתבקשת: "ומה על הרמאים וה'תחמנים' שישאירו את חשבון הבנק או הדירה, המושכרת תמורת הגדלת חשבון בנק שכזה, הרחק מהישג ידם של גזבר הקיבוץ ו'מיופי-כוח' של האגודה השיתופית החקלאית'?" והתשובה - שגם התקבלה בגוף ההחלטה שנתקבלה, בעצם היעדר כל התייחסות לאפשרות הזאת של 'תחמנות' - היתה:"עדיף בעינינו ש2-3 רמאים יצליחו לרמות אותנו, מאשר נחשיד את כל הקהל והציבור ברמאות פוטנציאלית, ולשם סיכולה נשכור (כמו שהציע מישהו) משרד חקירות פרטי שבלשיו יעקבו אחרי החברים, שמא ישאירו ברשותם 'רכוש פרטי'." וכדי שלא יחשוב מי שיקרא שהמעשה הזה קרה בימי 'אנו-באנו', אציין שטרם עברו מאז שנים רבות מאד. זהו ביטוי של אמון אמיתי, של חברים אלה באלה, ושל מי שנבחרו על-ידם לתקופת 'הנהגה' בשמם ולמענם, ואמון של ה'ההנהגה' הנבחרת (לא ממונה !) בבוחריה, הרי הם 'הריבון'. ולאמר את האמת: כאשר בחנתי (לא מעט זמן) את הרצון שלי להיות לקיבוצניק, לאור השקפת-העולם שלי מחד ומול מה שידעתי שהם 'עקרונות-הקיבוץ' המזוככים ומסוננים ממה שהוא לא-עקרוני, האמון בין האנשים ב קיבוץ היה בעיני אבן-יסוד, שאם תיקח מן ה קיבוץ- קיבוץ הוא כבר לא ! ש.
העתקת קישור