לחבר מרכז, אין צורך להאכיל אותי,
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  ציפורה
נושא / כותרת  לחבר מרכז, אין צורך להאכיל אותי,
תוכן ההודעה:  לא אעשה העתק והדבק. כי הילדים כאן, יושבים ליד המחשב ומשתתפים בכתיבה.

לאור הזיופים שלך בתשובה לדברים שלא נאמרו ע"י, הייתי כן מציעה שאתה תכתוב בדיוק מה אמרתי.

אם מדברים על אמון, אמינות, חבל שאמיתוך תיפגע. זהירות!!

תגיד לי כבר חבר , אם תגובותיי הם רק מסד, מדרגה עבורך להשתלכות, להתקפות, להכנסת דברים שלא אמרתי, אז באמת חבל לטרוח.

ואם לא, אנא קרא טוב טוב את דבריי הפשוטים.
לא כתבתי, שכל סקרנותי מתועלת לנושא הקיבוץ, שכל חידוש שבספר שאני לומדת, מושלך על בעיותיי אני, על הקיבוץ או המדינה. ולכן השיטה לא לקרא, או לשנות את דבריי להסיט אותם ל"כאילו דברים שכתבתי" מאד מרגיזה, לא מכבדת אותך חבר מרכז. דיברת על דיון רציני לפני 2 תגובות, ובמעשייך סותר את הצהותיך?

לעניינים: דיברתי אל "אמון", בהמשך פוקויאמה, בהמשך לחברת אנשים לשלכלל את החברה כנגד הטבע ... מזכיר לעצמי מאיפה זה התחיל. לא השלכתי על הקיבוץ השיתופי ככלל. שפיים ועוד סיפרי מעילות. נורא!! עצוב!. אין ויכוח. אמרתי שיש לטפח את האמון כל יום-יום, כל יום, גם הוא לא מובן מאליו. ושבקיבוצי ההנגה החברתית והמשקית טורחת להשקיע, גם בשיתוף החברים. זה רע? זה מייצג את כל הקיבוצים, וזה שולל את המתחדש? הלוואי גם בקיבצך, שקיפות (כולל המשכורות או תלושי השכר, דיונים על המשק, החינוך... על הבנייה) למה לא?

אינני יודעת היכן נולדו או התפתחו מנהיגים צעירים במתחדשים , באמת יהיה מעניין לבחון את הנושא, הפעם לא הבאת נתונים, אולי בפעם הבאה תביא את רשימות ומקורות (בינינו בכלל לא ראיתי שום נתונים כלכליים, דמוגרפיים ואחרים ראויים , מהם ניתן ללמוד משהו על הקיבוצים, מילא).

אני מעדיפה מנהיג זקן משרלטן צעיר, רק לדוגמה. דוד בן גוריון על ביבי. צ'רצ'יל על היטלר.
יש דברים שבגינם הגיל הוא מכריע, כמו בספורט... ותחרויות יופי. ברוב הדברים הגיל לא משנה, כמו בספרות, המדעים, האומנות וכד' אפילו בפוליטיקה. רק האיכות, רק האיכות חבר. לדעתי חשובה.

מה שייכים אמרי ואלישע לדיוננו הנוכחי. הם לא מקיבוצי התקמי? באיזה הקשר בדיוק אתה מביא אותם, ומי הם "המנהיגים" של הקיבוץ המתחדש, המקבילים שלהם בתנועה? מילא (2).
אבל בקיבוצי שלי, מרכז המשק, מנהל המפעל והרבה ממלאי תפקידים הם דווקא "ילדים" בני 40 +. אחד מהם היה מרכז משק בגיל 30+. כולם מדברים שיתוף, ובעיקר מתנהג שיתוף, ומקרינים שיתוף לצעירים מהם. זה רע?

צעירים? למה אתה חושב שלא שאלתי? ועוד איך, הרי זה שהעתיד שלנו. דווקא היו שיחות (גם) עם צעירים (לחוד) על מהלך שעשינו... השיחה גלשה לנושאי קיבוץ אחרים, מה קורה באחרים, וכד'. חזרתי רגועה ומרוצה הביתה.

אבל (גדול), לא לעולם חוסן!, שום דבר אף פעם לא מובן מאליו. חבר מרכז, יש להשקיע, ולהשקיע ולהשקיע עוד, ועוד קצת בבניית הקיבוץ: כלכלית, חברתית, תרבותית, חינוכית, יש להשקיע ביחסי שוויון בין בין החברים, בהשתתפות, בחגים, בילדים, השתייכות אמת והזדהות, וכל זה חוזר לכלכלה, למשק, לענפים. גם לתחושות החבר או החברה, חוזר אלינו אישית, תחושת שייכות לקהילה יפה, ראויה ומתקדמת, בה הפער בין המוצהר לבין הקיים (תכל'ס בשטח, אומרים) הוא מהקטנים שבין צורות חיים חברתיים אחרות.

תמיד, אבל תמיד יש פער בין המוצהר לבין הקיים. כי המוצהר הוא האידיאל, האטופי, הבלתי מושג, הערכים המעצבנים האלה שקשה לממש ביום-יום. והקיים, חבר מרכז, אנשים, חברים בשר ודם, עם כל החולשות וגם כל המעלות שלנו. זה הכל. אני שמחה לחיות בקהילה קיבוצית בה הפער בין המוצהר לקיים הם כאלה, אולי צריך להעלות את הרף?
ואם כל זה גם תורם לבריאות ומעריך לנו את תוחלת החיים, בכלל טוב.

שבת שלום
ציפויירה הזקנה מאד

העתקת קישור