אני סולחת לך, אתה, אל תסלח לעצמך... מציפורה לאבני
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  ציפורה
נושא / כותרת  אני סולחת לך, אתה, אל תסלח לעצמך... מציפורה לאבני
תוכן ההודעה:  שלום אבני
נחתי שעה, וחוזרת לקרא כאן
ומה אני מוצאת?

ארני כותב...................................................................................... "לא הבנתם אותי, את הפואנטה שלי, את חידודי הלשון המבריקים שלי"..............................................

ומוסיף: "הקאות, אורגזמה, קטן, גדול, חכם טיפש, או להיפך ו-........................................."

אתה יודע מה אבני, לפי בקשתך המנומסת כמעט, אגלה "מידה של רחמנות וגדלות נפש":

הנה:
אז אני סולחת לך, מה אכפת לי בעצם.

אני סולחת על שלא התייחסת למנהלי השיתופיים התורמים מבלי לדרוש תמורה ומתחלקים שווה עם הכובסת.

אני סולחת לך על החבטות שהכנסת לאשכנזי, לא על דבריו החכמים, אלא על היותו חבר בקיבוץ שיתופי.
מקווה שגם רפי יסלח לך.

אני סולחת על נושא אסא והרפת. בקיבוצים האלה הרי מודדים כל גרוש. לא מאמינה לסיפור.

ולא סולחת לך

על זה שאתה, אבני, סולח לעצמך.

לא סולחת לך על כך שאתה עושה הנחות לעצמך, ולא משקיע מספיק בקריאה (תגובות ובעיקר ספרים).

לא סולחת לך על זה, שאתה אבני, סולח לעצמך, כשאתה עונה מהבטן ולא מהלב ומהראש, ואתה יודע שזה סתם להרגיז, לחבוט, להרביץ, לצעוק, ולא לברר סוגיה.

יותר מזה אני לא מכירה אותך. הייתי רוצה שתסלח פחות אתה לעצמך. בדרך כלל אמרתי את ההפך, לעצמי, לקרובי וחניכיי.
ואיתך אבני: דרוש יותר מעצמך ומחל פחות.

מבחינתי, היום היום-כיפור ביחסים איתך. דף חלק.

ואתה יודע שהקטע הזה הוא אמיתי ומכל הלב!
ציפויירה הזקנה
העתקת קישור