ואיזה אסון קרה?
הוספת תגובה לדף  טבע האדם כתירוץ כושל - הנימוקים הקושרים את הצורך בהפרטת הקיבוץ לאסכולות העוסקות בטבע האדם הם שדופים ועלובים
שם הכותב:  ארנון אבני
מקום מגורים:  נירים
נושא / כותרת  ואיזה אסון קרה?
תוכן ההודעה:  ציפורה, את תוקפת את הטענה שאכן טענתי על "חיים של מאמץ רק מתוך הכרה". וטוענת שרפי לא השתמש במינוח הזה - אבל אלה חיי הקיבוץ. עובדים מתוך הכרה ולא למען תגמול אישי. רפי אולי מגשים את זה אבל יש בקיבוצו אנשים שבטח לא טורחים כל כך ומקבלים הכל בדיוק כמוהו.זה חדש?
מצד שני את תוקפת אותי על קישקושים שעניינם "קץ ההיסטוריה" עם איזה יפני אחד שמעולם לא ביקר בקיבוץ. ובטח לא צוטט אצלי.
מה את רוצה להגיד שלי מותר להשתמש רק באוצר המילים שהיה במאמר של רפי או בתגובתך? ברשותך אני אומר מה שבא לי ובמילים שלי.
טבע האדם משתנה לאט. הוא שונה ממה שהיה האדם במערות אבל לא הגיע לאן שרצינו כאשר נוסחה האוטופיה של הקיבוץ. מותר לשאוף ומותר לחנך לקראת עתיד טוב יותר אבל לחיות צריך עם מה שיש. זה נכון לגבי משאבים (וגם בזה טעינו לא מעט) ונכון לגבי בני אדם.
בדיוק כפי שלא תעלי על דעתך לשפוך מים למיכל הדלק במכונית כי מישהו טוען שיום יבוא וניתן יהיה להניע מכונית בכוח המים.
רפי וגם את מנסים לקבוע מהו האדם בשני משפטים. זה לא לעניין כי השאלה החשובה היא איזה מישטר ואיזו חברה ניתן לקיים כדי להגיע לחיים צודקים וטובים כאשר האנשים שסביבנו הם האנשים של תחילת האלף השלישי לספירה.
לא נורא אם חורגים מעקרונות שקבענו פעם. יש מעט דברים קדושים שאסור לשנות. למשל - את טבעת פעם את המשפט: "אבני לא." ואחריו טענת שנגמר הדו שיח ביננו. כמה זמן זה החזיק? שבועיים... ונגמר. ואיזה אסון קרה?
העתקת קישור