לעזרא חבר ממר"י
הוספת תגובה לדף  עיין ערך: מתחדש - ניסיון להבין לאן מובילים תהליכי ההפרטה את הקיבוץ וכיצד ייראה "הקיבוץ המתחדש" בעוד עשור או שניים
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  לעזרא חבר ממר"י
תוכן ההודעה:  1. רשימה עצובה. ניכר שגם הכותב עצוב. תחילה, תוך קריאת השורות הראשונות, שאלתי את עצמי: אז מדוע עזרא הקיבוצניק לא עושה מה שמתבקש מקיבוצניק משוכנע, שקיבוצו חדל להיות קיבוץ - לחפש לעצמו קיבוץ-קיבוץ אחר, אם אפשר בסביבת מקום עבודתו הנוכחי, או בהתאמת מקום עבודה לקיבוץ החדש (לא "מתחדש" !) שמצא לעצמו. בהמשך הקריאה הבנתי: מקום עבודתו הנוכחי והעירוני (בעצם - אזורי מזרח-תיכוני) של עזרא כמוהו עבורו כ'תחליף קבוץ'; מעין 'דוגמית' או 'בועית' של "כאילו" ו"נדמה לי" בהוויה הכללית של משהו אחר. גם התרשמתי שהנוסטאלגיה היא שעוצרת את הזוג דלומי מלעקור נפשית ופורמאלית מ'כפר ראש-הנקרה', שממקומו בירושלים וממרחק של כ-3 שעות-נסיעה, עדיין נדמה לו כ'קיבוץ ראש-הנקרה'.
2. אבל בעצם רציתי לכתוב משהו בכלל אחר: כתב עזרא בין השאר -"ישנם פערי שכר, יש אבטלה בשוליים, בעיות עם עבודת הוותיקים - בעיקר הפנסיונרים - אך כל זה היה די צפוי. לא משהו שרצים איתו לרשם או לבתי המשפט"... ורציתי לשאול: "לא רצים ל'רשם' [האגודות השיתופיות] או לבית המשפט" כי מדוע ? - אלה עניינים פעוטים מלהתעסק ולהסתבך בהם ? כי ממילא 'הרשם' או בית משפט לא יועילו ולא יסייעו ? כי זה נכון לברור "פנימי" ו"חברי" (יש דבר כזה עדיין, עם העלם השיתופיות והסולידריות והאיכפתיות זה כלפי לזה מה"קיבוץ")? כי הותיקים, המובטלים והפנסיונרים (לא פעם זה היינו הך, והותיק הוא גם מובטל ופנסיונר ללא פנסיה), וגם חברי הקיבוץ והתלויים בהם עם מוגבלויות - לא יודעים ולא מסוגלים לרוץ ל'רשם' או לבית משפט", ואין מי שיסייע להם ללחום (כי מה לעשות - זה הפך להיות ענין של מלחמה בין מי שיש לו הכוח ושולט במקורותיו, לבין מי שאין לו)על מנת לקבל את מה שהם זקוקים לו, ולא פעם הם אף זכאים לו על פי כל דין וצדק אלמנטאריים (לא רק אליבא ד'קיבוץ שיתופי') ? לא נשאר לי אלא לחזור לתחילת דבריי: עצוב ! אוי כמה עצוב ! שיתופאי.
העתקת קישור