"הכול ברמת האיפוטזה" ?
הוספת תגובה לדף  עיין ערך: מתחדש - ניסיון להבין לאן מובילים תהליכי ההפרטה את הקיבוץ וכיצד ייראה "הקיבוץ המתחדש" בעוד עשור או שניים
שם הכותב:  צולע
נושא / כותרת  "הכול ברמת האיפוטזה" ?
תוכן ההודעה:  עוזי בן-צבי - ותיק מלחמת יום הכפורים ונהג אמבולנס מיומן - התכוון בודאי לכתוב על ההפרטות והשכר הדיפרנציאלי ועקרונות 'הניהול העיסקי המודרני' בקיבוץ: "הכל ענין של פרוטזה !" כלומר: אלו לא רגל או זרוע אמיתיות, אלא תחליפים לעת צרה; לא "הדבר האמיתי" אלא משהו "כאילו", "באין ציפור שיר, גם העורב זמיר". מנסיוני שלי, ומנסיון מישהו ממכריי אני יודע, שאם רק אפשר - מוטב להשאיר את האיבר האמיתי והמקורי, גם אם בגללו צולעים מעט, או שבגדם הזרוע צריך ללמוד 'לתפוס' דברים ללא אצבעות, ולהזדקק לאיבר מלאכותי רק כאשר ממש אין ברירה. וזאת אכן השאלה הקרדינאלית: האמנם לכל הקיבוצים במשבר (אמיתי !) לא היה מוצא ומזור בשיטות ובאמצעות ה'כלים' השיתופיים ?!
שוב - מנסיון קיבוץ או שניים מסביבתי הקרובה(ויותר מפי השמועה) למדתי לדעת, שאפשר גם אפשר להתמודד בהצלחה עם פגע או מכה או חבורה טרייה כזאת או אחרת, מבלי להפוך לנכה כרוני (כלומר :"קיבוץ בכאילו". ויסלחו לי אנשים עם מוגבלויות שבאמת-באמת אין לה עצה אלא פרוטזה פיזית או נפשית או אחרת). צ.
העתקת קישור