המצליף מירושלים בברוגז
הוספת תגובה לדף  עיין ערך: מתחדש - ניסיון להבין לאן מובילים תהליכי ההפרטה את הקיבוץ וכיצד ייראה "הקיבוץ המתחדש" בעוד עשור או שניים
שם הכותב:  ארנון אבני
מקום מגורים:  נירים
נושא / כותרת  המצליף מירושלים בברוגז
תוכן ההודעה:  הכל בנוי על סמנטיקה, ובזה דלומי גדול.
מכל ההגיגים והעובדות אני למד מספר דברים ברורים.
חברי/תושבי ראש הנקרה סידרו לעצמם חיים יותר טובים ובטח יותר בטוחים ממה שהיה להם בתקופת דלומי, יש להם פחות דיבורים גבוהים על הנצח ותקומת העם, כך שיש לדלומי פחות מה למכור, עכשיו הוא גם נהנה ממה שתמיד היה חסר לו - קצת פרטיות וגם הם נהנים מאותו הדבר - אבל הוא בברוגז. אז לכל מה שהם קוראים שיקולים כלכליים הוא קורא שיקולים פיננסים, כי כלכלה זה עניין רציני והם פחותי החזון, עסוקים בפיננסים - יעני רק כסף.
ההגיגים המתוחכמים הם כולם העלאת בעיות שהיום נמצאות על סדר יומם ואם לא עכשיו אז בעתיד, ולבטח יצטרכו להתמודד איתם. כאשר דלומי היה שם לא היו בעיות כאלה הוא הסתובב בארץ ובעולם ושיווק את ההצלחה גם כשלא הייתה. גם אז היו בעיות אבל דלומי הבטיח שביחד נתגבר. כשלא התגברו על הבעיות האלה (כי אי אפשר בלי מפעל מאוד מאוד רווחי). אז דלומי כעס והחליט לקחת מהם את התואר קיבוץ. עכשיו הוא רותח כשהם לא מתרגשים גם מזה. משגע אותו שהקהילה הזו מתייחסת לכל חבריה כולל אלה מההרחבה כאל בני אדם שכולם טובים וחשובים. הוא מחכה בעיניים כלות לראות בני קיבוץ שלא יצליחו לממן לימודים ואז יסתער ויראה להם...
הבעיה שזה כבר קרה בכל כך הרבה קיבוצים שיתופיים שאף אחד לא מתרגש ורוב הסיכויים שעכשיו זה יקרה פחות.
מה שחשוב זה שדלומי ממקום מושבו בירושלים שוב במעמד הכי טוב ללמדנו קיבוץ. כמו רונן סנדר - אין כמו מישהו שנמצא ברגל אחת בקיבוץ ללמדנו קיבוץ מהו.
מי שרוצה להבין מה זה הזרם השיתופי - זה כל הסיפור על רגל אחת - זו שמחוץ לקיבוץ.
העתקת קישור