הקיבוץ המתחדש - עתיד אפשרי
הוספת תגובה לדף  עיין ערך: מתחדש - ניסיון להבין לאן מובילים תהליכי ההפרטה את הקיבוץ וכיצד ייראה "הקיבוץ המתחדש" בעוד עשור או שניים
שם הכותב:  אילן חכים
נושא / כותרת  הקיבוץ המתחדש - עתיד אפשרי
תוכן ההודעה:  לפני שעוסקים בשאלת הזהות של הקיבוץ המתחדש יש שאלה אחרת שנראה לי שחייבים להתייחס אליה והיא שאלת ההמשכיות.
האם אנו עוסקים בדרך חיים הנמשכת לאורך זמן, או שמדובר "במוצר" עם תאריך פג תוקף על האריזה, שגם אם נחזיק אותו מעבר לתאריך הרשום הטעם יהיה בהתאם...
רוב הכותבים כאן (מימין ומשמאל) סבורים ש: א) אין חיה כזאת - קיבוץ מתחדש, ב) חיה שלא קיימת בוודאי שלא יכולה להתקיים לאורך זמן.

אני מאלה שסבורים אחרת. ראשית, יש חיה כזאת. קיבוצים במודל רשת הביטחון קיימים כבר למעלה מעשור, ולמרות שינויים שהיו לאורך השנים, ברובם המרכיבים הבסיסיים של המודל נשמרו. שאלת ההמשכיות היא שאלה פתוחה, והיא תלויה במידה רבה בהחלטות שיתקבלו בקיבוצים, ובזהות הקבועה שיגבש לעצמו הקיבוץ המתחדש.

בעיני יש שלושה מרכיבים המבדילים את הקיבוץ המתחדש מהישוב הקהילתי:
1. בעלות משותפת על עסקים
2. ערבות הדדית בין החברים.
3. אחריות החברים למערכות החברתיות - קהילתיות.

בעלות משותפת על העסקים - בתודעה של רוב חברי הקיבוצים, עקב המשבר הכלכלי, נתפסים העסקים כגורם שאינו תורם לרווחתם. במקרה הטוב הם עובדים בשביל הבנק, ובמקרה הגרוע הם מטילים עול על החברים. עשרים שנה אחרי פרוץ משבר החובות, מספר הולך וגדל של קיבוצים, מצליח להשאיר רווח ועודף לאחר החזר חובות. אגודה רווחית היא תנאי לקיום קיבוץ. לאגודה המשאירה עודפים, יהיה מקור להבטחת הערבות ההדדית והמערכות החברתיות. שיוך נכסים עסקיים עומד בסתירה מהותית לעקרון זה!

ערבות הדדית בין החברים - הערבות ההדדית בקיבוץ המסורתי לבשה אופי של הסדר המשחרר את הפרט מאחריות על חייו. הקיבוץ המתחדש מחויב לערבות הדדית, אך את מקום הערבות המוחלטת מהשקל הראשון של הקיום. הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש באה להבטיח את הדאגה לנכה, לחולה, ולאותם חברים העושים את כל המאמצים כדי להתפרנס. לצורך הבטחת הערבות ההדדית נעזר הקיבוץ המתחדש בכלים מתקדמים של ביטוחי בריאות, אובדן כושר עבודה וביטוחי חיים. נכון שיש קיבוצים שהתרחקו מהמחויבות לערבות ההדדית, אך בעיני זה הוא תנאי בסיסי.

אחריות החברים למערכות החברתיות - על פניו ניתן למצוא מרכיב זה גם בישובים הקהילתיים, אך עושה רושם שנושא זה עובר שחיקה בישובים אלה, וקיומו הוא מרכיב מהותי בחיי הקיבוץ המתחדש.

שלושת הנושאים הנזכרים מעבר להסדרים הכלכליים שהם מייצגים, מבטאים תפיסה ערכית חברתית הדורשת השקפת עולם, סדרי עדיפויות ונכונות לשלם. קיומם המקביל של השלושה תומך אחד בשני. מערכת עסקית רווחית תעזור לקיים ערבות הדדית. ערבות הדדית אמינה, תיצור אצל החברים ביטחון אישי ותאפשר להם לטפח את המערכות הקהילתיות והחברתיות. בנוסף לנושאים שהזכרתי יש נושאים נוספים של דרכי התנהלות כמו דמוקרטיה ושקיפות, אך המטרה כאן היא לתמצת את הבסיס.

להערכתי, דרך חיים המבוססת על עיקרים אלה בצד ריבונות של החבר על חייו ובעלות על בית מגורים, יכולה להיות אטרקטיבית לחברי הקיבוץ ולצעירים איכותיים במדינת ישראל. לא לכולם - אך למספיק אנשים. לשם כך חייב הקיבוץ המתחדש לתפוס את עצמו ככזה המתקיים לאורך זמן, ולאמץ הסדרים של קליטה לחברות מלאה (בלי התחכמויות...) של בני קיבוץ ואחרים. כדי להצליח במהלך, רמות המיסוי הפנימי צריכות לרדת לרמה יותר הגיונית מזאת המתקיימת בחלק מהקיבוצים. קיום של הסדרי ביטוח ופנסיה בצד מערכת עסקית רווחית יכולים לאפשר זאת.

האם זה יקרה?! זה בעיקר תלוי בנו, בהחלטות שנקבל וברמת הפתיחות והנכונות להתחלק בנכסים העסקיים עם חברים נוספים. אני מאמין שקיבוצים שישכילו לשמור על מרכיבים אלה, יצליחו להתקיים לאורך זמן כקיבוצים מתחדשים. בהצלחה!
העתקת קישור