חזרה בתשובה אחרי יום הכיפורים
הוספת תגובה לדף  אשליית הנחלצים קדימה - המצע המחשבתי של השינוי הדיפרנציאלי דומה לשיטוט במגרש גרוטאות שזרוקים בו רעיונות חלודים וחלקי תיאוריות כלכליות-חברתי
שם הכותב:  רונן סנדר
נושא / כותרת  חזרה בתשובה אחרי יום הכיפורים
תוכן ההודעה:  שתי הדוגמאות מתוך ספרו של אדם סמית' שבעייני רבים הוא אבי הכלכלה הניאו ליבראלית של ימינו מיצגים דעה השזורה לאורך כל ספרו ורחוקה מאוד מהתדמית הניאו ליבראלית של סמית'. מי שלמד כלכלה מתוך קריאת ספרים ולא חלונית 4 שורות של מחשבון כלכלי יודע כי ההיסטוריה של התפתחות הכלכלה הניאו- הליבראלית אינה באה מאדם סמית' וגם לא ממרשל שהיה אבי עקומות הביקוש וההיצע. פרצים ניאו ליבראלים לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה הכלכלית היו די שוליים הפכו דומיננטיים רק בסוף שנות השבעים של המאה שעברה ועד היום. גם כאן הדומיננטיות של התיאוריה היא בעיקר במסגרת האקדמאית כי רובם הגדול של המדינות המתועשות אינו מיישם את התיאוריה הזו. מלבד כמה דוגמאות כושלות כניו זילנד, ישראל, ואנגליה בתקופתה של ת'אצ'ר. זאת למרות שבאופן מעשי החלק של עושק העובדים שאותו מטפחת הכלכלה הניאו ליבראלית במסווה של תיאוריות כלכליות היה נפוץ ביותר דווקא בתקופתו של אדם סמית' ועל כך הוא התרעם מאוד.
הצרחות הלא אינטליגנטיות על סוף הקומוניזם והשוואה בין סוציאליזם לקומוניזם למרות שאין קשר בין הדברים הוא לא יותר מדמגוגיה של חסרי בינה. למרות הבחירות האחרונות בשוודיה הניאו ליברליזם שם עדיין לא יושם (וכנראה גם לעולם לא ייושם כפי שמרקל בגרמניה לא תצליח ליישם רעיונות ת'אצ'ריסתים) ומדינות רווחה הן הרוב של העולם המודרני מתועש. אולי לסיום אחד משפט חשוב: "קומוניזם וקפיטליזם ניאו ליבראלי משולים לקטבים הדרומי והצפוני. בשני המקומות קר וצחיח."
העתקת קישור