זה לא ניקולו מקיאוולי
הוספת תגובה לדף  אשליית הנחלצים קדימה - המצע המחשבתי של השינוי הדיפרנציאלי דומה לשיטוט במגרש גרוטאות שזרוקים בו רעיונות חלודים וחלקי תיאוריות כלכליות-חברתי
שם הכותב:  רונן סנדר
נושא / כותרת  זה לא ניקולו מקיאוולי
תוכן ההודעה:  לחבר מהמרכז, מקיאוולי לא כל כך מתאים לתקופה כיוון שהוא חיי בתקופת הנסיכויות לפני התהוות המדינות של היום. אני גם מודה שלא חקרתי את האיש.

האדם שכתב את הציטוט הזה וכן את זה שבהמשך הוא לא אחר מאשר אדם סמית' בספרו המתורגם לעברית "עושר העמים"
אדם סמית, ריקרדו אחריו ועוד פילוסופים מתחום הכלכלה חילקו את העם לשלושה. בעלי הקרקעות, בעלי העסקים והפועלים.

כפי ניתן להבין ללא ספק את מעמד בעלי הקרקעות סמית לא סבל כלל וכלל וכן לא את הרעיון של בעלות הפרט על הקרקע לדורות.

על יחסו לבעלי העסקים תוכל ללמוד מהציטוט הבא:

"לפיכך, האינטרס של מעמד שלישי זה אינו קשור באינטרס הכללי של הציבור כמו האינטרס של שני המעמדות האחרים. במעמד הזה, הסוחרים והתעשיינים הם שתי הקבוצות המשתמשות בדרך כלל בהון הרב ביותר, ובזכות עושרם ניתנת להם רוב תשומת-הלב של הציבור. הואיל והם עוסקים כל ימיהם בתוכניות ובמפעלים, לא אחת הבנתם חריפה יותר מהבנתם של רוב האצילים בעלי האחוזות. אבל הואיל ומעייניהם נתונים בדרך-כלל לאינטרס של הענף המסוים של עסקיהם, ולא לאינטרס של הציבור, אפילו כשהם מחווים דעה בגילוי-לב בגמור (ולא תמיד הם נוהגים כך), אפשר לסמוך על שיפוטם בקשר לאינטרס שלהם הרבה יותר מעל שיפוטם בקשר לאינטרס הציבורי דווקא.... לפיכך, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הצעת חוק או תקנה מסחרית שמעלה המעמד הזה, ולעולם אין לקבלה אלא לאחר בדיקה ממושכת וקפדנית, שתיעשה לא רק בזהירות רבה, אלא גם בחשד רב. מקורה במעמד שהאינטרס שלו לעולם אינו שווה לגמרי לאינטרס של הציבור, שבדרך כלל יש לו עניין להונות את הציבור ואפילו לעושקו, ופעמים רבות אף עשה כן."
העתקת קישור