עלות היא עלות היא עלות - לציפורה
הוספת תגובה לדף  חינוך למיליונרים - המחיר המופרז שמשלמים חברי קיבוצים מופרטים על ילדיהם בגן מעלה את השאלה האם לא עדיף שאחד ההורים יוותר על יציאה לעבודה ויישא
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@taixing.cc
מקום מגורים:  סין אך עמיעד
נושא / כותרת  עלות היא עלות היא עלות - לציפורה
תוכן ההודעה:  ציפויירה היקרה, סלחי לי שלא הרמתי טלפון לשאול להיכן נעלמת, הייתי מעט עסוק בימים האחרונים ובשבוע הקרוב אהיה עסוק עוד יותר, זה דרכו של עולם העסקים, צר לי.
את אומרת שהכול מתחיל ונגמר בניהול של אנשי הכספים ומנהלי החשבונות המופלאים יודעי כול שלכם, אני מסכים לגמרי, אבל תגידי לי כשאת פוסעת או נוסעת ליד הגנון, שעת לילה מאןחרת, הגננות השאירו את המזגנים כולם "כדי שיהיה קריר בבוקר" את נכנסת לכבות? או שמרימה טלפון לגננת לשאול מדוע? זו עלות די גדולה ודי מיותרת, ולפני שהותקנו מדי חשמל בקיבוצנו זו היתה תופעה נפוצה גם בבתי החברים, שם עבדו מזגנים 24 שעות ביממה,מה שאני מנסה להגיד לך שבקיבוץ שלך ובקיבוץ עמ' של פעם ובוודאי שגם בנח' של פעם, כולם ידעו שמזגן עובד 24 שעות עולה הון, אבל למי בדיוק היה אכפת? ככה זה ציפויירה, הקופה הציבורית הפתוחה לכול נעלמה אפילו בקיבוצים הכי שמרניים, למה? כי את יודעת, טבע האדם, קשה שלא לשלוח יד כאשר הדבר חופשי, ואחרי הכול, הכול שלך, אתה לא ממש חוטא כאן.
העלויות בקיבוץ השיתופי הן גבוהות בהרבה מהעלויות במתחדש, למשל? ימי העבודה בגנים, היום יום עבודה קיבוצי מחושב לפי 360 ש"ח, ויתקנו אותי רבותי אם טעיתי, שישה ימים בשבוע, בחודש קלנדרי עובדים בדרך כלל 25-26 יום, "משכורת" של 9000 ש"ח לכולן, ללא הבדל מעמד בין הגננת לעוזרת ולמטפלת, כולן כאחד 9000 ש"ח, יש לך מושג כמה זה עולה לקופה הציבורית שחייה "בלי חשבון"?
אם נגיד שבקיבוץ לא גדול יש 30 עובדות שכאלה? (לצערי ולמרות שוויון האישה בקיבוץ מדובר אך ורק בעובדות, מה לעשות?) עלויות "שכר עבודה" מחושב של 270 אלף שקל לחודש, זה בשנה למי שלא יודע להכפיל 3.24 מיליון שקל בעלויות עבודה מחושבות, לפני שנכנסים להוצאות האחרות, חשמל, תחזוקה, אוכל, פעילויות קנויות, בקיצור גם אם המחשבון שלי השתגע, ויש רק 15 עובדות ולא 30, עדיין העלויות פר ילד ענקיות, סמויות מהעין, כי אפילו אני המשקיסט הטיפוסי לא ממש ידעתי עלויות אמיתיות של מערכת החינוך, אולי נרדמתי בקטע הזה בדוח החצי שנתי, מה שברור ציפויירה זה שהמעבר להפרטה, הוריד עלויות, בעמיעד לפחות, בצורה דרסטית, אין יותר משכורת מחושבת, יש שכר מינימום למטפלות לא מקצועיות, יש שכר משרד החינוך לגננות וזה רק לעתים נדירות עובר את 7000 ש"ח ברוטו לחודש, בקיצור, העלויות צונחות פלאים, שלא לדבר על המזגן שמשתתק לו בסופו של יום, פלא של ממש, ממש תגלית שיש כפתור כזה שמכבה.
אבל לסיכום, יש שתי ברירות שלא קשורות כלל לניהול, יש עלויות קבועות לגנון או לגן חובה, ניתן לתחזק אותו ברמות שונות, וכמובן שניתן לתחזק בעלויות של משרד החינוך מחד, או בעלויות הקיבוץ השיתופי מאידך, החינוך נפגע בקיבוץ המתחדש בדיוק כמו שנפגעו שירותים רבים מובנים מעליהם בקיבוץ של פעם, כמו מרפאה 24 שעות ביממה ורופא כול יום, חדר אוכל שלוש ארוחות ביום שבעה ימים בשבוע, ועוד הרבה דברים שבלעדיהם חשבנו שאין קיבוץ, וכול אחד מהם עלה כסף, והרבה, אז יכול להיות שבקיבוצך מדובר בקוסמים-מנהלים, אני יודע רק ניהול מסוג אחד, וזה להוציא מה שיש לי בכיס, ולא יותר, מין ניהול מוזר כזה, לא להכנס לאובר דרפט בבנק כי אין מי שיחזיר, את הקיבוץ של פעם ניהלנו בלי חשבון, כאילו אין מחר, לרוב החברים, כולל אני מניח ציפויירה שסומכת על מנהלי הכספים שלה, אין מושג ירוק מה העלות האמיתית של השרות שאנחנו קיבלנו בחינם, למשל חשמל, מים, גז, מזון ועוד.
אז מה הקו התחתון? בקו התחתון זה כמו המזון לציפורים של דן בן אמוץ, ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו.
יום טוב מסין
עוזי
העתקת קישור