קומוניזם - סוציאליזם - קיבוץ וטבע האדם
הוספת תגובה לדף  גן שלנו מה יקר הוא - גני הילדים הקיבוציים ממומנים ומפוקחים על-ידי משרד החינוך. לפני שהחברים המופרטים משלמים מחיר מופקע, כדאי להם לברר מה אומר
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  סין אך עמיעד
נושא / כותרת  קומוניזם - סוציאליזם - קיבוץ וטבע האדם
תוכן ההודעה:  היי ציפוירה הצעירה ברוחה מהרבה צעירים שאני מכיר.
ציפוירה לאורך מאה השנים שחלפו מהרגע שבני אדם ברחבי העולם הנאור ניסו לממש את העקרונות הנשגבים של היהודים מרכס ואנגלס (זה לא המייסד של לוס אנגלס, נכון?) הם גילו מהר מאוד שהרעיונות הם נשגבים אבל הישום, הישום מסובך, למה מסובך, כי הסוציאליזם הטהור מטבע בריאתו מנוגד לטבע האדם, זה יצור אינדבדואלי שנוצר בכדי לדאוג לעצמו, מקסימום דאג לשבט, אבל גם עדות כלבי בר דואגים לשבט.
לצערי כול הישומים של תורתם של השניים נעשו על חודי כידונים של משטרים קומוניסטיים אפלים, כאלה שטבחו מיליונים למען הפיכתם של ההמונים לעניים ונצרכים לקופת המדינה, הקולחוזים והסובחוזים היו קריקטורה עצובה של קאופרציה, כאן בארץ הקודש, ניסו הקיבוצניקים לקיים את התורה כולה ללא כידונים נראים לעיין, אבל היו הרבה מאוד כאלה מתחת לפני השטח, הלחץ הפסיכולוגי על חברי הקיבוץ בשנים ההם, היה נורא, תראי עד היון הנטיה הזו לכתוב בעילום שם אצל כול הקיבוצניקים, מגיעה מהחשש הזה לעשות מעשה שאיננו יאה, שאיננו בקוו הכללי.
ציפוירה, הסוציאליזם הוא דבר נפלא, הפערים בחברה, כול חברה הם דבר נורא, אבל אפילו בקיבוץ השיתופי למהדרין שלך (באשר הוא) נוצרו במשך השנים מעמדות, מעמדות נוצרו, עובדה, אתם שהייתם בפריז בשליחות האומה, חייתם שלוש שנים חייתם ממש לא כמו חבריכם בקיבוץ, בטח סבלתם מיסורי מצפון נוראיים, אצלנו חזרו כול השליחים, מסודרים לא רע, בדרך כלל עם חשבון בנק בחו"ל (עבריינות של, זוכרת את רבין? אבל המעמדות נוצרו, בעקשנות, טיפין-טיפין, איש לא מדבר על הרכוש והירושות, זה טאבו, אבל מאז השילומים, החברים החדשים לא ממש חילקו את רכושם עם הכלל, למרות שזה כתוב ממש בתקנון והחברים חותמים על זה מול המזכיר, איך שלא יהיה, אני קורא מאמר חוצב להבות של חבר נכבד מ 1952, התוקף את המתנות שהחברים מקבלים, החבר הזה כבר 40 שנה לא בעמיעד, קפיטליסט למהדרין בחו"ל.
אז אם תבדקי היטב את הקיבוץ השיתופי שכולנו אהבנו תמצאי שכול האמצעים לא הצליחו לקיים בו רמה סבירה של שוויון ושותפות, הניהול הוא הבעייה, אם תבדקי את המנהלים תראי את שיטת הכסאות המוזיקליים, זו כול כך השתרשה בקיבוצים, ששמעתי שבקיבוצי שינוי רבים, אותם מנהלים כושלים ממשיכים "לשרת את הציבור" תמורת סכומים נכבדים, ממשיכים להיות כושלים, אבל עם צמצום ההוצאות של הקיבוץ המסורתי מהפרטת השירותים, המצב משתפר פלאים וכולם אומרים וואהווו, איזה מנהלים יש לנו...חבל"ז...
אז תסלחי לי שאני, למרות שאהבתי את חיי בשיתופי, אני בהחלט מעדיף את החרות היחסית שיש לאדם בקיבוץ המתחדש.
קראתי בעניין רב את מסלולך כמורה ומחנכת, כן באמת נפלא, לצערי בבית הספר שלי באילת השחר, לא הצליחו להכניס בי את אהבת הלימוד לשמו, הייתי די פרחח, ואחרי שנכשלתי במבחני הסקר של משרד החינוך, הגעתי למסקנה שאם אני לא לוקח עצמי בידים בסיום כיתה ח' אני לא מגיע לשום מקום, אז עזבתי בצער את בית הספר הקיבוצי ועברתי לפנימיה בבית ספר חקלאי, הדבר הכי חכם שעשיתי בחיי, ולמרות שגם הורי וגם וועדת חינוך היו נגד, הייתי עקשן ואישרו לי, השנים בבית הספר החקלאי היו נפלאות, אבל לא נשקע בנוסטלגיה כי אז נזכר אני שכמעט כול חברי משם שוכני עפר וזה ממש לא נחמד, אבל אם צריך אני להשוות את החינוך שם בביה"ס החקלאי לזה של הקיבוץ, אין לי ספק מי היה טוב ויעיל יותר, אני שלא עברתי את מבחני הסקר עברתי את מבחני הבגרות בהליכה, טוב האמת שזה היה אחרי מלחמת ששת הימים וקיבלנו הרבה הנחות.
אז אני לא ממש מתפעל מהחינוך בבתי הספר הקיבוציים ולא מהאווירה ששררה שם בעת ההיא (1963).
עלי לציין שנותי בוגרות של ביה"ס בכפר בלום, אז זה כבר משהו אחר.
לגבי העבודה בגילך, ראשית את מספרת על המתפרה, בעמיעד היה זה ענף שמעולם לא נשא את הוצאותיו, הוא תפס מבנה שלם, וסיפק בגדים שניתן היה לקבל בחצי מחיר בחנויות בחוץ, אבל מכיוון שאיש לא חישב את עלות העבודה אז הכול יצא זול מאוד, כמעט כמו הסנדלריה של פעם שהכינה נעליים לחברים במחיר כפול ומשולש מהנעלים שנעשו בחוץ, אבל מי בכלל עשה חשבון?
מה שאני אומר ציפוירה שהדור שלך, לא יודע לעשות חיים, צר לי שזוגך הלך לבית עולמו, אבל קודם כול לא מאוחר אף פעם להתחיל מחדש, שנית תסעי בארה"ב ותראי פנסיונרים מאושרים החיים בכייף בכול מיני מקומות, מוכרים הכול וקונים בית על גלגלים, יש כול מיני דרכים לבלות את הקטע הזה בין 70 לסוף הדרך.
אבל את טוענת שלשבת במתפרה, לתרום בגדים (הבדים, המיזוג, החוטים, הכפתורים, הרוכסנים, המכונות ואחזקתן, כול זה בחינם? ביל גיטס?), עושה לך את היום, ואצלי הרבה דברים עושים את היום, בלילות הייתי מוזנק עם האמבולנס של מד"א לתאונות דרכים שלצערי מתרחשות באזורנו לרוב, קריאה וכתיבה זה הכייף האחר, וגם למכור מסננים זה כייף, כאיש המכירות של עמיעד וכשופט כדור עף בי"ל הגעתי לכ 60 מדינות, למדתי המון, עכשיו השתקעתי בסין, אני מנסה ללמוד את השפה ואת התרבות14 שנים בא והולך כאן, ועדיין יש הרבה ללמוד.
אז לסיכום הרצאתי, נראה לי שלא הצלחנו עם טבע האדם ואני מוצא עצמי מסכים עם רייכמן.
בינתיים שימי קצת תה בקומקום.
עוזי
העתקת קישור