גם גישה זו קיימת בקשר לחינוך המשותף..
הוספת תגובה לדף  תצפית אישית - עוד על החינוך המשותף * על אנשים כטווסים * על אוברדרפט פרטי וקיבוצי * ועל איך קונים שינוי
שם הכותב:  לרום
מקום מגורים:  על החינוך המשותף
נושא / כותרת  גם גישה זו קיימת בקשר לחינוך המשותף..
תוכן ההודעה:  הסמכות ההורית (מדברי טייס בן קיבוץ) דני 30/3/2006 11:25:12
בשבוע שעבר הוקרן בערוץ 1 (במסגרת הסידרה 'הסיפור האמיתי') הסרט התעודי המרגש על אורי גיל, טייס הקרב שהיה הותיק מקבוצתו בחיל-האויר. הסרט - של הבמאי (והמרצה לתקשורת במיכללת נתניה) ד"ר אמיר הר-גיל. ש הסרט (אם לא שכחתי): 'בקצה השמים'.
ולעיקר: בסרט מסביר תת-אלוף (מיל.) אורי גיל (יליד 1943 בקיבוץ גבעת-חיים, שהתחיל לטוס בטייסת קרב ב-1964 ופרש לפני כשנתיים לאחר 41 שנים): המספר הגדול אבסולוטית של טייסים בני-קיבוץ עד לאחרונה, ושעורם הגבוה מקרב אוכלוסיית הקיבוצים יחסית לכלל האוכלוסייה בישראל - נובעים מתכונות אישיות שיסודן בחינוך הקיבוצי !
מנסח גיל את 'תובנתו' בערך כך: ילדי הקיבוץ שלא גרו בצמוד להוריהם, אלא בבתי ילדים (ואני משער שהוא מתייחס בעיקר ל'בני הלינה ה משותפת' שהיתה נהוגה אז ברוב הקיבוצים) - בשונה מילדי העיר הסמוכים לסמכות הישירה של הוריהם - פיתחו ב'אוירה הפחות סמכותית' בה גדלו, את יכולתם לאלתר, לייצר פתרונות מיידיים רלוונטיים לבעיות מיידיות ומשתנות שצצו בפניהם, ולהיות גם יותר 'יצירתיים', גם יותר גמישים, וגם יותר 'ישירים' למצבים המשתנים כל הזמן. אלה בדיוק התכונות העושות טייסים טובים אמר (אם הבנתי אותו היטב) אורי גיל. לעומתם - מי שגדלו באוירה של 'סמכות הורית' צמודה, נטו יותר לפתח נוקשות, פעילות בדפוסים קבועים, שיטתיות ו'מחזוריות' התנהגותית, ואולי גם רצון 'להיות בסדר' כלפי בעלי הסמכות ולרצות אותם - מה שלא מתאים לטייסים בכלל ולטייסי קרב הפועלים בתנאי מרחב וקצב בלתי רגילים 'על פני האדמה'.
אמר אז מי שהיה מפקד חיל האויר עזר וויצמן: יש יותר טייסים מגבעת ברנר ומאפיקים מאשר מתל-אביב. האם זה ההסבר - הלינה המשותפת של הקיבוצניקים ?
העתקת קישור