הכנסת הדת לקיבוץ בדלת האחורית, או הקדמית....
הוספת תגובה לדף  יהדות, בין התחשבות לכפייה
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@amiad.com
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  הכנסת הדת לקיבוץ בדלת האחורית, או הקדמית....
תוכן ההודעה: 
יזהר בן נחום מתלבט בשאלה שנשאלת שוב ושוב בחברה הישראלית, זו שעוברת הדתה הולכת ומעמיקה.
לעולם לא תשמע בישראל, שעל הדתיים להתחשב בחילונים, תמיד זה ההפך, זה התחיל במפגש של בן גוריון עם החזון איש, ובמשל הגשר הצר, כשהטענה של החזון איש היתה, ששתי עגלות עולות זו מול זו,  שתי העגלות האחת שלנו, החרדים, היהדות הדתית, עמוסה ומלאה עד גדותיה בספרות הדתית הענפה, ולעומת זאת, עגלתכם, החילונים, ריקה היא...ולכן יש להשליכה מהגשר...
בן גוריון היה צריך אז, לומר לו שעגלתנו עמוסה בכול ספרות העולם, בכול תרבות העולם, בדברים שהוא, החזון איש, לא שמע עליהם מעולם, אבל בן גוריון שתק, והשתיקה הזו עלתה לנו בהסכמה ל 400 בחורי ישיבה שלא ייתגייסו, ותורתם תהיה אומנותם, זאת בכדי לקומם את עולם התורה האשכנזי, שחרב במלחמת העולם השנייה שסתיימה לא מכבר ראו http://www.hidabroot.org/article/57747  אותם 400 הפכו למיליון, שם התחליה ההדתה של המדינה, ומשם הדרך כבר ברורה לתקפלות האין סופית שלנו, הלא מאמינים, אל מול המאמינים, תמיד צריך להתחשב, תמיד צריך להתכופף, סבי עליו השלום, יהודי שומר מצוות, היה מספר לי כיצד הוא וסבתא שלי ז"ל, היו הולכים יחדיו לכותל המערבי, שהיה בסימטא צרה לפני קום המדינה, ומתפללים יחדיו, ללא מחיצות ומחסומים, והנה היום, נסה לקחת בנך לבר מצווה בכותל, את אימו של בר המצווה, תאפסן מאחורי מחיצה והולכת וגבהה בין ביקור לביקור...
נגיע לעירוב, מאז שקמה המדינה, מחפשים הדתיים פטנטים איך "לסדר את אלוהים", כאשר הערים היו מוקפות חומה, לא היתה בעייה, אבל הו כבר לא, גם הישובים הראשונים, הדתיים המבודדים, הוקפו גדר, והכול היה בסדר, אבל הערים גדלו, וגם הישובים, ואז, בינגו, איזה רעיון ענק, נקיף את הישוב בחוט דקיק פחות ממילימטר עוביו, ניטע עמודים, ואת החוט הדקיק יראה מלמעלה הקב"ה הכול יכול, ויידע שזה לא חוט, זו חומה, זה גדר תוחמת, ולדתיים היתה שמחה וצהלה, ניתן לטלטל  (ליהודי דתי אסור בשבת לשאת עליו משהו מחוץ לתשמישי קדושה, והחוט מאפשר לדחוף עגלת תינוקות למשל), פעם בלכתי עם אורח מחו"ל נשאלתי על החוט המוזר שהוא רואה בכול מקום, לך תסביר לו...לכן נדמה לי, שאסור להיכנע בעניין זה, כי גם עניין בית הכנסת, והמקווה, ועוד ועוד, וההדתה מחוץ לקיבוץ חודרת עם הבנים החוזרים בתשובה, ונשאלת השאלה, שנשאלה כבר אז, מדוע זה רק בכיוון אחד?
העתקת קישור