אלישע, לחלום מותר, אבל מה עם מציאות חיינו?
הוספת תגובה לדף  כשרוצים להיות "כמו כולם"
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@amiad.com
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  אלישע, לחלום מותר, אבל מה עם מציאות חיינו?
תוכן ההודעה: 
קראתי את מאמרו של אלישע, המאמר מעניין, אבל האם אלישע מצליח להתחבר למציאות חיינו היום יומית בכותבו:"האפשרות למי שרוצה להצטרף לקיבוץ ולהיות שותף בנכסיו היצרניים והצרכניים (דירות ומבני ציבור) כרוכה בצדק בתשלום עבור "מניית השותפות". מכיוון שלקיבוץ אין כסף לבניה, אותה מניית השתתפות, תהיה מעל למיליון ש"ח, יהיה מעניין לראות מי משקיע מנייה שכזו בכדי לקבל בית ששייך לקיבוץ (חלופת הקיבוץ ז"ל)...וממשיך וכותב אלישע:"ך גם נכון ומותר לאדם לפרוש מהשותפות (או מהחיים) ולקבל בחזרה את השקעתו הראשונית, או לפחות חלק ממנה." הבנתם את זה, לא רק שאלישע מבקש שתשלמו מעל למיליון ש"ח, כאשר תרצו לעזוב, תעזבו את הבית, ותקבלו את השקעתכם המקורית, ויש להניח שלא יהיה לקיבוץ הכסף, אז רק חלק ממנה...
עוד מוסיף וכותב אלישע:"האפשרות למי שרוצה להצטרף לקיבוץ ולהיות שותף בנכסיו היצרניים והצרכניים (דירות ומבני ציבור) "....דירות ומבני ציבור? 
הבית ששמתם עליו מיליון פלוס, לעולם לא יהיה שלך, ואיזה כייף, מטר מרובע מחדר האוכל יהיו שלך...
יש לי עוד הערה לאלישע, תחדל מהמנהג המגונה משהו, לקרוא לנו "קיבוצים דיפרנציאלים", קיפי ידידי, אוהב לקרוא לנו "קיבוצים מעמדיים" שם קצת יותר מוצלח מ"קיבוץ דיפרנציאלי".
המחוקק קבע שאנחנו "קיבוץ מתחדש", חלק ממה שהמחוקק קבע לנו, לא בדיוק מוצא חן בעינינו, אבל מקיים את החוק.
לפעמים יש לי תחושה, שאלישע עדיין לא נרגע מהצורך להציג את הקיבוצים השיתופיים כעומדים מעלינו ברמת המוסר, אז יש לי מיידע חשוב לך אלישע, בקיבוץ השיתופי, הערבות ההדדית היא חלק מובנה שאיש לא חושב עליו, אצלנו מס הערבות ההדדית יוצא מכיסנו, מכיסו של כול אחד ואחד מאתנו, נדמה לי שזה הרבה יותר מרשים, מעוד החלטת אסיפה.
לסיכום, אלישע, הרכבת כבר יצאה מהתחנה, גם אם נצליח לשנות את הסעיף בחוק ההסדרים, זה לא יחזיק מים לאורך זמן, בערבו של יום, יכניסו אותנו בכוח לכלל ישראל.
העתקת קישור