כששרים היאוש נעשה יותר נוח....
הוספת תגובה לדף  השירה כתפילה בציבור
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@amiad.com
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  כששרים היאוש נעשה יותר נוח....
תוכן ההודעה: 
לפעמים אני מנסה להיכנס לראש של אבישי, אני מודה ומתוודה שלא כול כך מצליח, אולי זה החינוך השונה, אם יש כזה הבדל בין החינוך של הקיבוץ הארצי לזה של האיחוד, אבל הפעם מצליח אבישי להתעלות אפילו על מייטב הגיגיו.
אם אבישי היה אדם דתי, מאמין ביושב במרומים, היה מציע להתחבר דרך תפילה (לא לדאוג לא חזרתי בתשובה, וגם אני לא מאמין), אבל הצעתו להתאחד דרך השירה בציבור, מכניסה אותי למכונת הזמן שלוקחת אותי כ 40 שנים לאחור, לחגיגות הקיבוץ בחדר האוכל, שלאחריו היינו פוצחים בזמר, וגם הורה סוערת היתה פורצת בספונטניות.
אני בטוח שכולנו, במידה כזו או אחרת, מתגעגעים לימים ההם של התמימות, בלי הטלוויזיות בחדרים (כי זה מה שהיה לנו, חדר או חדר וחצי), ובלי גרוש בכיס, היינו יוצאים בבוגר לעבוד, וחוזרים מותשים למקלחת ולמיטה, לא...רגע...קודם ישבנו בוועדה או שתיים לדיונים על עניינים ברומו של קיבוץ.
הילדים היו בבתי הילדים, או במוסד, תלוי בתנועה, ללא ספק, ימים אחרים, קיבוץ אחר, אבל הרעיון המדהים הזה לאסוף את הקיבוץ העכשווי, את חברי הקיבוץ המתחדש ולתת להם לשיר יחדיו כמכשיר לאיחודם מפרטים לציבור, הוא מעניין, קצת נאיבי, אבל מעניין, כול פעם שאנחנו נפגשים בוגרי היחידה הצבאית, יש מישהו מאתנו שפוצח בשירה, וכולם מצטרפים, רעיון נחמד, שווה לנסות.
העתקת קישור