מוטיבציה יקרה באמת
הוספת תגובה לדף  מוטיבציה יקרה
שם הכותב:  מירה נדבך
נושא / כותרת  מוטיבציה יקרה באמת
תוכן ההודעה: 

המאה אחוז מחשבה ובטחון שצריך לנהל את חברי הקיבוץ, לטעת בהם מוטיבציה להתחבר, כאילו הם לא יודעים מה הם רוצים  - זה נראה על פניו כל כך פארדוקסלי שבא לבכות

כל פעם שעוסקים בימי עיום כאלה ( על חשבון החביירים) - זה מזכיר לי כנס של תנועת נוער, קורס מדצי״ם, או כנס של משרד החינוך או כנס של גרונטולוגים.

רבותיי כל מוטיבציה באה מבפנים, כל צוותא באה מתוך הקהילה, צומחת בקהילה וזה לחלוטין  לא קשור לשום מנהל, או מורם מעם, אלא קשור לחברים עצמם ולקשר ביניהם  - שום מנהל קהילה, או מנהל אחר יכול לחזק את זה, או ליזום את זה - זה מתהווה מעצמו, כי אנשים הם יצור חברתי ותרבותי והוא נוטה להתחבר מעצמו ולעשות בקהילה שהוא חי. 

בקיצור - חברי הקיבוץ מכל הסוגים ותושביו - לא צריכים היום שינהלו להם את החיים, או יחדירו בהם מוטיבציה הם ״ילדים גדולים״ ויודעים מה הם רוצים ובאיזו רמות הם רוצים להתחבר לקהילה ואירועי תרבות באופן טבעי צומחים מהקהילה ובהתנדבות.

גם בקיבוצים היו צריכים לעשות חושבים ולהוריד ״מהחבירים״ את נפח הניהול שהתנפח  מאז השינויים - גם בפרסונות וגם בעלויות וזה בעיניי האבסורד הגדול ביותריש קיבוצים שעשו זאת (קיבוץ מסדה למשל) וראה זה פלא זה עובד נפלא בניהול מצומצם.

 עד שנות השמונים והתשעים. כשהקיבוץ באמת היה אחראי לכל צרכיו של החבר. היו שלושה תפקידים מרכזיים - מזכיר (שהיום קוראים אותו מנכ״ל קהילה ויש לו אוטו צמוד ומזכירה), מרכז משק וגזבר היו עוד תפקידים בפול טיים רכז תרבות, חינוך, ושירותים ועבודה - שכולם באמת שירתו את החברים, אך לאף אחד לא היה רכב צמוד ומזכירה צמודה הם קיבלו שכר/תקציב כמו רפתן, או עובדת בכלבו או במחסן

היום שכל הצרכים והחובות עברו במלואם לאחריות החברבמקום לצמצם את הניהול - חלה צמיחה מטאורית בנפח התפקידים והיועצים סביב הקהילה וניהולה. זה הפך למשהו שהוא לחלוטין לא רלוונטי לצורכי החברים ולאממש בפרופרציה הראויה. וככה אגב גם בתנועה הקיבוצית שממשיכה להחזיק מחלקות מיותרות ולעסוק בתחומים שלא נוגעים כבר לחברי הקיבוץ, או מחלקות שיש במועצות האזוריות, או ארגונים אחרים שעושים זאת. שלא יבינו אותי לא נכון אני לחלוטין בעד התנועה, אבל לא כך, אלא במטה הרבה יותר מצומצם וצנוע. 


 
העתקת קישור