שינויים רבדים ובגבעת חיים - זה מה שלא מספרים
הוספת תגובה לדף  חברים תותבים - לנקלטים במסגרת "הצמיחה הדמוגרפית" קוראים "חברים חדשים", "חברים בעצמאות כלכלית", או "חברים בחופשה מיוחדת". משכורתם זורמת לכיסיהם
שם הכותב:  זמי בן-חורין
מקום מגורים:  געש
נושא / כותרת  שינויים רבדים ובגבעת חיים - זה מה שלא מספרים
תוכן ההודעה:  לפני כמה חודשים, צוות השינוי של געש הזמין חברים מקיבוץ רבדים וגבעת חיים, לספר בשבחי השינוי הדיפרנציאלי שעברו תעמולת בחירות.

לפני הפגישה במועדון לחבר, דברתי עם מספר חברים בשני הקיבוצים, הנה הלקט שהוצג בשיחה.

* 2 הקיבוצים הגיעו לסף פשיטת רגל.
* על פי עדויות חברים בקיבוצים, קברניטי הקהילה איימו כי אם לא יחול שינוי "יבוא כונס הנכסים ייקח את הכל".
* ברבדים המשבר ב 99 והפסקת לימודי הבנים דחף צעירים החוצה.
* ב 99 קיבוץ רבדים קיצץ 45% מתקציבי חבריו.
* הקיבוצים נמצאו ערב השינוי במצב כלכלי מאוד קשה.
* ב גבעת חיים ערב השינוי היו "פריצות גדר" של חברים שלא העבירו משכורות או שהעבירו חלקי משכורת, היו שסירבו להעביר תלוש.

להל"ן ציטטות מפי חברים בקיבוצים:

* "אני רואה בזה צעד ליישוב קהילתי"
* "ריכוזיות כל כך גדולה"
* "היום ההרגשה שלי רעה, אני לא יכולה לתרום למי שעושק אותי"
* "אני מרגיש שאנחנו לא קיבוץ"
* "אנחנו משלמים המון ולא מקבלים כמעט כלום"
* "כשהחבר רוצה משהו אומרים לו שזה לא כמו שיה פעם, אבל כשהמערכת צריכה לדאוג לעצמה היא פועלת כמו פעם"
* "מובילי שינוי לא הפנימו את השינוי שהם עצמם הובילו"
* "יש בעלי תפקידים ציבוריים שלא חייבים דין וחשבון"
* "היום הוא התארגנות * קבוצת אינטרס"
* "חוסר התאמה בין התשלום הגבוה של שכבת הביניים שרובם עובדי חוץ לבין התמורה"
* "המודל הזה מפרק קיבוץ"
* "הקיבוץ לא עמד בהסכם שעשה עם הצעירים"
* "לא הבינו שאי אפשר גם ללכת לצעד כזה וגם לנכות מהשכר כל כך הרבה כסף עד שלא נשאר אפילו לבעלי השכר הגבוה כול יתרה לחיסכון"
* "המערכת צריכה לאזן את תקציביה ואז כול חור בתקציב מיד נופל על החבר ואין מי שיגן על הפרט"
* "אסור לעבור לפני שיש פנסיות סגורות, שלא יצא בגיל 65 בלי כלום"
* "המצב נוראי"
* "יודעת שאגיע לגיל הפנסיה לא יהיה מי שיתמוך בי"
* "מתחרטת שהסכמתי לעבור"
* "היינו מטומטמים, בלי שיש לנו הפקדות פנסיה"
* "אל תסכימו לעבור בלי פנסיה מינימום 4000 ₪ מופקדת"
* "לא בקשר עם אנשים, בשכבת הביניים החברים לא מעניינים אחד את השני"
* "אחרי ההפרטה זרקו את החברים"
* "צריך להילחם על הילדים, הבנתי שהקיבוץ לא חבר שלי, אולי נגדי וזה קשה"
* "איזה פצע שלא מצליח להתרפא"
* "זה לא הבית שלי, החברים הם לא שידאגו לי, הילדים שלי לא מענינים פה אף אחד"
* נשארת לבד עם שרשרת על הצוואר שצריך לתת הרבה כסף"
* "הבת שלי הייתה צריכה טיפול נפשי, בקשו חשבונות בנק, כמו שב"כ"
* "אמרו שיורידו מיסים, לא הורידו כלום"
8 "יש בעיה קשה לבני 55-65, מפטרים אותם, הם באים לקיבוץ ואין עבודה, האנשים ממש אומללים, אם אין מקור לעבודה לא יהיה כסף"
* "אין לי יותר חלומות, העתיד שלי לדאוג למשפחה"
* "אין לי שום תחושה לקיבוץ"
* "אין כמעט כלום בנושא חגים"
* "בשביל מה אני צריך את המפעל? הוא לא דואג לי, שימכרו אותו, אני צריך לממן את הפועלים במפעל והמפעל לא מרוויח?
* "אין יחסי עובד מעביד ולא זכאים לשום הגנה מהמדינה"
* "רשת הביטחון מאוד נוקשה, צריך סיבות מאוד מיוחדות להעזר בה"
* בגבעת חיים פערי שכר עצומים
* גילאי 55 + הגילאים שהכי נפגעים מהתהליך, הכי גרוע לשינוי"
* "עסקה מאוד קשה"
* "הגענו לתהליך כי הבנו שחייבים לעשות את זה"
* "הבנו שהולכים לקראת מצב כלכלי קשה"
* "תהליך לא קל, מאוד מצמצמים בכסף, סה"כ מאוד צמצמנו"
* "המכה לא קלה"
* "עברנו את זה לא קל לכל ההורים עם ילדים"
* "אין כמעט מפגשים, פעילות חברתית, חגים"
* "אין משאבי אנוש, אין מנהל קהילה עסקי, יש גזבר ומרכז משק ביחד, ריכוז כלכלי" (ג.ח.א).
* "לא הייתי מצביע בעד" (בפעם השניה)
* "יותר הגיוני להעביר לקיבוץ מס 10%"
* קושרים את הידיים, מתווכחים על כל דבר, כל דבר בטענות"

כל האמור מחזק את ממצאי סקר הקיבוצים 2005 המצביע על שביעות רצון גבוהה יותר של הקיבוצים השיתופיים ברוב תחומי החיים, חברתי, שיויון, פעילות פנאי ותרבות, מצב הצעירים, אפשרות להשפיע, רמת חיים בקיבוץ, ביטחון סוציאלי, שירותי בריאות, אמון בהנהגה כלכלית חברתית.
הקיבוץ הדיפרנציאלי "לוקח" רק ב: מצב כלכלי אישי, רמת חיים אישי (פער קטן מאוד), מחשבה על עזיבת הקיבוץ, מעבר ליישוב קהילתי, רצון לגור בשכונה קהילתית, תמיכה בהפרטה.
העתקת קישור