למושבניק - האמת על איציק קנטור ופלסאון
הוספת תגובה לדף  לאן מכאן (63) - בושה כחלופה לייאוש
שם הכותב:  קיפי
מקום מגורים:  מעגן מיכאל
נושא / כותרת  למושבניק - האמת על איציק קנטור ופלסאון
תוכן ההודעה:  אחרי שחבריו פיטרו את איציק קנטור מניהול מפעל פלסאון אותו הקים
ניהל והביא להישגים אדירים , הוא כתב,בערך, כך :
"בקיבוץ אוהבים את התרומה - לא את התורם--- "
(מושבניק , אתר הקיבוצים , 2.11.14)

מושבניק , שלום -

החלטתי להגיב על דבריך הנ"ל כי הם מסמלים עבורי רדידות זועקת מאד מצידם
של רבים מהכותבים באתר זה שלנו , ותוך שהם פוטרים ת'עצמם בקלות רבה
מדי מלבסס את דבריהם על עובדות מוצקות במקום על שמועות חסרות בסיס.
כי העובדה הרלוונטית הבולטת ביותר ושאליה אינך מתייחס היא שאיציק קנטור
לא פוטר מניהול פלסאון אלא פיטר את עצמו , כפי שתלמד להלן :

פלסאון החל בעבודתו בשנת 1964 , ובמשך עשר שנים בקירוב איציק הפך עבור
חלק לא קטן מחברי מעגן-מיכאל ל"חצי אלוהים" ועד כדי לשמוע מדי פעם בחדר-
האוכל : 'איך אתה מעיז למתוח ביקורת על איציק . בזכותו אתה אוכל עכשיו את
ארוחת הצהריים שלך' - וכשמן הראוי להוסיף ולהעיר כאן שנוצרה אז אווירה
שאיציק הוא התחליף המודרני והתכליתי לאידאולוגים חסרי המעש של התנועה ,
או כפי ש"ציירתי" זאת אנכי : 'יצחק קנטור החליף את יצחק טבנקין' .
ואם כבר נגעתי באידאולוגיה,מן הראוי להוסיף ולהעיר עוד כי ככל שחלפו השנים
כן הציק המצפון התנועתי יותר לאלה מתוכנו שנתקשו לשאת את העובדה שאין
מקיימים ביחס לאיציק את עקרון הרוטציה בניהול פלסאון. אלא שגם לכך נמצאה
אז "נוסחה גואלת" :בשנת 1974 הצטרף אלי זמיר ז"ל לצוות הניהול של המפעל,
והוגדר מעתה כמנהל-המפעל למרות שהכל ידעו שזה רק "כאילו" ושאיציק נותר
מס' 1 בניהול המפעל .
כעבור כשש שנים , בשנת 1980, נבחר/מונה אלי זמיר לאחד משני מזכירי
התק"ם דאז , ובמקומו כ"מנהל" פלסאון נקבע חבר צעיר (כבן 35 אז) בשם
אילן טסלר , שכיהן לפני כן כמזכיר וככזה קשר יחסי קירבה עם איציק ואלי .
ואולם כעבור ארבע שנים לערך פרץ קרע עמוק וגלוי בין אילן לאיציק , ומשום
שאילן חדל מ"לשחק" את ה"משחק" שהתאים לאלי אך לא גם עבורו : אילן
חדל מלקבל את חלוקת הסמכויות בין מי שמוגדר כמנהל (אלי,ואילן אחריו)
לבין ה"לא מנהל" (איציק) שנותר מס' 1 במפעל , אך במערך יחסי הכוחות
הכללי דאז נאלץ אילן לנטוש את פלסאון . ומי החליפו ? .......אלי זמיר ,
שסיים אז (1984) את כהונתו במזכירות התק"ם ושב אל כורסתו כמנהל
"תחת" איציק .
אלא שכל זה לא עבר בשקט : שני חברים מרכזיים דאז , מאיר (זרו)זורע
ז"ל וצבי(רמי) רם יבדל"א , כפו אז על המזכירות שחבר בשם שאול אשכנזי
ייקבע כבר עתה כמחליפו של אלי זמיר - וכשמן הראוי להוסיף כאן
שאפילו הם עוד לא דיברו על החלפתו של ה"חצי אלוהים" איציק .
שאול יצא ללימודי אנגלית (בתל-אביב) וכלכלה (בבוסטון) ורק בשנת
1989 הוא החל נכנס לעמדת מנהל המפעל במקומו של אלי זמיר -
וכפי שהיה צפוי קרה שוב : גם שאול , כמו אילן לפניו , לא קיבל את
חלוקת הסמכויות התמוהה בין מי שמוגדר כמנהל לבין מי ש"רוחו
מרחפת מעל'(איציק) - אלא שבזאת הפעם לאיציק כבר לא היתה
אותה עוצמה משקית-פוליטית שהיתה לו ארבע שנים קודם לכן ;
בזאת הפעם איציק הוא שנאלץ לפרוש ולא שאול , שמעתה ואילך
הפך להיות מנהל "רגיל" וללא "אבא" איציק .
בקיצור ולסיכום , למעשה איציק הוא שפיטר את עצמו , ולאחר
שהמציאות (!) לא הסכימה לקבל את השליטה הדי-מונוליטית שלו
בפלסאון ובמשך כעשרים וחמש שנים תמימות . ואומר עוד לסיום
שמברוצת 25 (1964-1989)השנים שחלפו מאז יצא איציק יבדל"א
מניהול פלסאון כבר נוהל המפעל בידי ארבעה מנהלים/ות , ומה
שהכי חשוב זה שחברי ומוסדות מעגן-מיכאל הוכיחו לעצמם כי
אפשר לקיים מפעל משגשג עם חלוקת עבודה וסמכויות שונה (!)
מזו שהיתה קיימת בידי ה"בלתי ניתן להחלפה" איציק .

קיפי / מעגן-מיכאל
העתקת קישור