רונן יקר
הוספת תגובה לדף  השינוי מעל לחוק - לא אחת נתקלתי בעיוות עובדות וניצול חוסר התמצאותו של החבר בכול פרטי הפרטים של החוק - תקנון האגודה (הקיבוץ) תקנות הרשם – רק
שם הכותב:  יזהר
מקום מגורים:  דרום
נושא / כותרת  רונן יקר
תוכן ההודעה:  אל תתרגז. תגיד במה ליכלכתי- ואשמח להתנצל.
גילוי נאות הוא לא גילוי של מה שחשבת, אלא של מי ומה אתה. אני מבין שאני משחק לידיך בכך שאני בכלל מגיב, אבל הרי זה המשחק של האתר: מקשקשים, מדברים, מחווים דעה.
אינני אחראי ליעקב דרומי. גם אינני יודע את עמדותיו בנושא קיבוץ: הוא כותב רק בתחום המשפטי, אני לא בטוח שהוא מחווה דעה.
הלאה: אינני "אוהד הקיבוץ הדיפרנציאלי". אני מזכיר של קיבוץ כזה (וגם של קיבוץ שיתופי, אגב). הובלתי בו את תהליך השינוי. לקיבוץ קוראים גבולות. בספר הטלפונים שלו כמה עשרות מספרים. אפשר לברר מה מידת הלחץ שהופעל על החברים לצורך השינוי. אפשר לברר שם גם מה וכמה אני מקבל על עבודתי. הכל גלוי לפני החברים, מונח על השולחן ונמסר בצורה פומבית.
בהזדמנות זו אפשר לברר גם אם אני קיים, יש רק יזהר אחד בגבולות.
כל זה לא כל כך חשוב. חשוב לי לאמר את הדברים הבאים:
כל היופי וכל הקושי בקיבוץ נובע מכך שהוא מהווה נסיון להגשמת חלום. החלום הסוציאליסטי והשוויוני. הדור של הורי בקיבוץ הארצי קרא לזה "סוציאליזם בימינו". לעשות את זה עם אנשים קיימים, לא עם אדם חדש. לעשות את זה מרצון, לא מכפייה. ולכן כל ערכו של הנסיון נובע מהאנשים שעושים אותו. האנשים שמחליטים מדי יום איך עושים את זה, האם האם הם ממשיכים בדרך או נוטשים אותה. משנים, מחדשים או לא. אלה הם עכברי ניסיון מיוחדים, כאלה שיכולים לנהל בעצמם את הנסיון בו הם משתתפים. היתה לי ויש לי זכות גדולה להימנות עליהם. אתה אינך חלק מהדבר הזה. מתוך בחירה. לכן לטעמי עליך לשמור עצמך מחוץ לדיון ולויכוח.
אגב: גם הקיבוץ המתחדש הוא נסיון חברתי. יצליח או לא? אינני יודע. אני מנסה, בקיבוצי הקטן שבנגב הרחוק (אגב, מחילופי דברים בעבר מסתבר שאתה לא יודע איפה זה. חבל, מקום נחמד) לבנות חברה שיש בה פערים ותמריצים מצד אחד, והיא תומכת וסולידרית מצד שני. בינתיים זה עובד. עד מתי? בוא נאמר כך: כל עוד יהיו בגבולות אנשים כמוני שזה מה שהם רוצים - יש לזה סיכוי. כאשר ירבו אנשים כמוך שרוצים בעיקר לתת לאחרים עצות - זה ייכשל. בוא נקווה ביחד שזה יצליח. גם זה סוג של סוציאליזם.
ודבר אחרון, גם לך וגם לזמי וגם לקוראים אחרים: אינני מכיר את אוניברסיטת אברדין. ראיתי שם בסיור חטוף את הפקולטה לחקלאות שלהם. היה מרשים, כמעט כמו הפקולטה לחקלאות שלנו, ברחובות, אם כי לא עד כדי כך. ההתנאות הזו בתוארים אקדמיים ובלימודים מחו"ל קצת דוחה אותי. מה, חוץ מללמוד אין לך במה עוד להתגאות? לא קיבלו אותך לאוניברסיטה בארץ? מה קרה? תן לדעות שלך לדבר בעד עצמך, ותכניס את הדיפלומה למגירה. שם מקומה, אינך הכלכלן היחיד כאן.
העתקת קישור