התנתקות מהילדות אינה התבגרות בריאה
הוספת תגובה לדף  בעד ההתנתקות (מהיהדות) - מרגע שהיהדות המשיחית הורכבה על גזע הציונות, התפרצו תהליכים אפוקליפטיים מחוללי גאולה המשבשים את הדרך ואת האתוס הלאומ
שם הכותב:  שלומי פרלמוטר
מקום מגורים:  ירושלים
נושא / כותרת  התנתקות מהילדות אינה התבגרות בריאה
תוכן ההודעה:  אני חושב שהמאמר של דודו פלמה יפה וחשוב, אבל לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל שהוא סימפטומטי ומשקף את הבעיה התודעתית של רבים החושבים ומרגישים כמוהו.לדעתי הוא מוטעה, הן בתיאור העובדות והן בתיאור הרצוי להווה ולעתיד. כך גם 'הדרשה' של הזז על הניגוד שבין ציונות ויהדות. אין אמת בדבר הזה. משל למה הדבר דומה? למי שיאמר שכדי להתבגר יש צורך להתנתק מהילדות'. זוהי אמת רק במובן זה שהבגרות אינה ילדות. היא באמת שונה, ובמובן מסויים וחלקי 'מנותקת ממנה'. אבל זוהי שטות גמורה, אם מבינים 'התנתקות' כזאת כבוז ושלילה למי שהיינו בילדותנו, ולא פשוט כהתפתחות נוספת של אותה אישיות עצמה, של ה'אני' שלנו, שנשאר אותו 'אני', ורק מוסיף לעצמו בגרות ופרספקטיבה ותובנות חדשות, בלי לשכוח ובלי לבטל את מה שחווה כילד. כל פסיכולוג יאשר שלהתנתק מהילדות, במובן של שלילה גורפת והדחקה ושיכחה שלה, הוא יחס מאוד לא בריא. ואני חושב שאותו דבר עצמו אפשר לומר על 'האני הלאומי'שלנו כעם, כעם היהודי (ראו 'עבר ועתיד' של אחד העם, ושאר מאמריו, כמוהו כגורדון, בובר, ואחרים. אם היהדות היא הצטברות האיכותי והמיטב שיצר העם היהודי במהלך תולדותיו, אז הציונות איננה ניגוד ליהדות, אלא פשוט שלב בוגר של הביוגרפיה היהודית רבת הרבדים והשלבים הקודמים.מי שחושב 'להתנתק', ומרגיש ניכור ובוז ושלילה כל כך חזקה כלפי כל יצירות הרוח והחכמה של העם הזה בעבר, מעיד על שטחיות, על נוקשות ועל דוגמאטיות שאין לה כל הסבר חוץ מתסביך עמוק וחוסר ביטחון עצמי. מי שהוא בעל ביטחון עצמי לא חייב לשלול הכל בכזאת אגרסיביות מכלילה. הוא יכול לבחור ולברור לפרש מחדש ולהוסיף (כדברי ברל כצנלסון ואחרים) ולא חייב להיות כל כך לעומתי.
העתקת קישור