עד לא ידע בין רשע הקק"ל לצדק המינהל (לפעמים)
הוספת תגובה לדף  "אימא אדמה" כסחורה
שם הכותב:  משה שיאון(פיינשטיין)
נושא / כותרת  עד לא ידע בין רשע הקק"ל לצדק המינהל (לפעמים)
תוכן ההודעה:  מושבניק, אין מומלץ לכתוב אחרי שתייה לשוכרה - במובאה שהבאת מדובר בפירוש בדבר אחר לגמרי מנושא הדיון באדמות רמ"י.
- לטוב או לרע, רוב אדמות ההתיישבות מ1911-12 שייכות ללאום ואנו המתיישבים מעין בעלים (בעלים על תנאי).הוויכוח העז, אופיו וכוונות המכירה של מובילי המאבק מוכיחים את חכמת קביעת תקנות רמ"י.
א.כשטוענים טענות יש לדייק - אני תומך בחופש האזרח וזכותו לקניין פרטי כשגבול החופש הוא שלא תתקיים הפקרות בחופש זולתו .
- ההפרטות בקיבוצים המשונים בהחלט מאפשרות פגיעה אנושה בזכויות קנויות וצבורות, כולל זכות החברים לעבוד ולהתפרנס במה שבבעלותם הרישמית, כולל אדמתם, זכויות בעלים גימלאים שעבדו כל חייהם ונתנו את כל יכולתם עבור מילוי כל צרכיהם, הם שבנו את הגורן מהיקב מוגדרים שכירים ושכרם 40% מהממוצע במדינה, למה? בשל נאמנותם ?, כי נתנו לנו את הארץ הזו ?. בולטת במיוחד הפגיעה במילוי זכות רבי-סבים,סבים והורים לראות בהמשך קליטה והשתרשות נינים,נכדים ובנים. קיבוץ בנוי על חוזה בו רבה התמורה תמורת וויתור/תשלום רב. אחרי בחירה מחייב נאמנות לדרך ויחסי הכל לכל כבמשפחה, גם קיים והורשה. כל בני הקיבוץ החיים בקיבוץ והמצטרפים, כמשפחה סועדים את כל חברי הקיבוץ וירושת כל חבר קיבוץ מורשת לכל "משפחת" הממשיכים החיים בקיבוץ. גם תנאי העזיבה/פרישה ידועים מראש וממש אין כופים על אדם להצטרף, גם אין כופים הישארות. העוזב גם אינו זוכה לחלק חובו אם יש. בקיבוץ אמיתי מפגעי חיכוך עם רמ"י כמתואר אינם מתקיימים ואין גרוי לשייך אדמה כדי לקחת את זכותה מחבריך האחרים. הקיבוץ המשונה יוצר מציאות הפוכה שסופה עושק בעלים/גימלאים וקיפוח דורות המשך - לשם כך יש לקבל אישורי השתלטות. רמ"י מטעמיה מסרבת להשתלטות פראית - לדעתי זה מוצדק, ספק אם פעולתם מתוך ההבנות שאני מעלה כאן.
- היריעה רחבה בהרבה, אך ניסיתי להאיר עוד את הנושא ברצף לוגי נוסף - מאין צומחת הבעיה שלנו. למושבים בעיות אחרות. איני טוען שרמ"י צדיק צודק תמיד בגישה והתנהגות.
לכן שיהיה ברור - רמ"י ככל אדם ואורגן במדינה צריכה לנהוג כחוק וכתקנות בארצנו - מאחרי אותה הצהרה גיזענית-מוצדקת לדידי
לגבי מדינה יהודית והחתירה שכך תישאר. נושא האדמה הוא קריטי ויש להתייחס אליו לדידי כלקודש - יש להתאחד סביב זה ולתזמר את כל האורגנים הקשורים בהשגת המטרה אל התוצאה.
- עם זאת, לטובתנו שנדע לכבד זכויות המיעוטים, כולל שליטה באדמות שלהם ואפילו לפי היגיון שימוש באדמות מדינה/רמ"י, באופן שלא יסכן את עיקר שליטתנו באדמות ובעלות המדינה עליהן.
* העניין הוא שאינך מבדיל בין הדורות בקיבוצים ואינך מבדיל בין עבר להווה. כיום בשם אמירות נכונות מתקיים ניסיון לקיים את היפוכו - סופו שיעבוד ואף הרחקה/גירוש של יהודים בפני יהודים המשתלטים על צורת החיים שהיתה קיבוץ. לתקנון השיוך נילווה בהכרח שינוי תקנון קליטה והפסקת בנייה ע"י הקיבוץ. מביא להכרח שהבן הניקלט יבנה בית על חשבונו תוך פרק זמן הדורש מימון בקצב שהורה/חבר הגון בקיבוץ לא היה יכול לחסוך בדרך כלל ומה אם מדובר בקליטת 2 ו3 ילדים ברצף ?. בנוסף לזה מיסוי לעצם הקבלה לחברות והגדלת מיסוי - לצורך חלוקת רווחים גם לפי וותק - אז יש להידרש למשכנתא בתנאים מקשים במיוחד, ומשכנתא כרוכה באפשרות מימוש משכון לעת צורך/גירוש חבר קיבוץ/יהודי מביתו(עתה קרא את חזון הקיבוץ, אפילו זה של הקיבוץ המתחדש ובדוק כמה נאמנה העשייה לחזון. אז כשאגיע לגיל 140 ואולי אחליט שדי לי - מי ימשיך אותי ?, אבא שלי ?? אבל הוא לא יוכל לממן כנראה בית חדש, כי נתן את ירושתו לקיבוץ - מגרש בהרצליה פיתוח. אם לרגע אנסה להיות רציני : המשך המדינה היהודית/ציונית תלוי בהיות ההתיישבות חברת דור לדור, חברת מופת המורישה גם תרבות יהודית משתרשת. היא תלויה גם בקיום יחידות חברתיות לוחמות כקיבוצים ומושבים ערכיים, יהיה שמם אשר יהיה - התוכן והרוח הם החשובים. ייתכן שזה ניגמר, גם לקיבוץ ומדינה יהודית עצמאית אורך חיים מסויים שסופו ידוע, כסוף חיי אדם. אבל אולי שווה הפעם להאריך. נראה לי שעל כך אמון גם רמ"י כאחד האורגנים.
ב.לגבי הקישור שהבאת -מדובר בקרקע פרטית שנרכשה בכספי הברון. נכון, גם לגביה חלים חוקים. אך לפי התיאור מדובר בהתעמרות וניסיון עושק שנעשה ע"י קק"ל (לא רמ"י)וטוב שיש שופטים בישראל המרחיקים רודנים, אחתהי שמם ומעמדם. מה לכך ולענייננו ??. בענייננו מדובר ממש בהיפוך - בכך שאנו המפרים חוק ותקנות, משכירים בתים שניבנו למגורינו וממשיכינו,ניבנו ע"י המדינה ואנו משכירים אותם כדי למלא את כיסינו. גם מנסים למכור את הבתים והקרקע לעצמנו/הוצאת רמ"י מהמחנה - "...מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיע עם יחס שלילי...".

- עם כל השלילה, בהתפרק קיבוץ, עדיף שיתפרק למושב שכיום הוא די דומה למושבה ודומה יותר לקיבוץ בהגשמתו מהקיבוץ המשונה, לפחות יוכל חבר לעבוד בחלק נחלתו ונאמנות לערכיו אם הוא רוצה בכך.
העתקת קישור