הגלוי בניסתר למי שבוחר לדעת-עריצות וגירוש
הוספת תגובה לדף  חבר, אותך לחברת הגבייה!
שם הכותב:  משה שיאון(פיינשטיין)
נושא / כותרת  הגלוי בניסתר למי שבוחר לדעת-עריצות וגירוש
תוכן ההודעה:  * החבר בקיבוץ המשונה נתון יותר ויותר כפוטנצייאל בהחלטות עריצים ושליטים היכולים לקבוע בגורלו כחשקם. גם לגירעון עד יכולת הפעלת חברות גבייה וגירוש מביתו - זהו שפיץ הזיהום שבעוות הקיבוץ.
עוזי כמובן צודק , במקרים שאינו טועה (מקווה שזכה לאישור היו"ר להתבטא)- למשל בקביעתו לגבי עמדות העם - אבל אולי העם זה הקיבוצים המשונים ??.
- אתמול השתתפתי בהלווייה של יהודי/גיור שגילה נאמנות אלינו ליהודים יותר משאנו מגלים כלפי עצמנו. התרשם מגורל היהודים כשהיה שותף לשיחרור המחנה ברגן-בלזן. בשרתו בארץ בצבא האנגלי, גנב עם חבר 2 טנקי קרומוול (שכיום משמש כטנק בסמל השיריון) ממחנה באיזור חיפה והעבירם לידי ההגנה.לימים התגייר, שירת בצבא קבע , ובחר בחיים בקיבוץ (שכיום כה מושמץ ע"י מהרסים מבפנים). ברור במה הסתכן ולמען מי ומה, מזל שיש גיורים נאמנים לנו, כי ביננו המקוריים ממש יש מצטיינים בהיפוך.
עוזי כיום קצת פחות טועה מפעם כשטען שיש להוציא את המינהל משטח המחנה. זה אגב ראוי שיארע אחרי שיוציאו את הצבא מצה"ל.
דברי הבאים מתייחסים לאדמת רמ"י המוחכרת לנו לשמרה,לעבדה ומטבע הדברים גם למגורים עצמיים:
ב.אין כיום כל בעיה חוקית עם עצם ההחלטה ל"שייך", באופן תקין ודרך רמ"י מיגרש למי שיושב על אדמות רמ"י ורוצה לשייך (כדאי להבהיר שבכל מקרה הקרקע נשארת שייכת לרמ"י ומוחכרת ל49 שנים וכיום נהוג ל49+49, בכל מיקרה לא לצמיתות). בשל התעקשות מטומטמת ונסיון לגנוב ע"י ה"שיוך הפנימי" רמ"י באחת מהחלטותיו קבע שבעבור 49+49 לא יערך הסכם החכרה נוסף - להערכתי ספק אם זה יעמוד במבחן משפטי וייתכן שבעבור שנים יובן שיש כאן טעות חמורה בריב בין אורגנים שמטרתם ועצם טעם קיומם כמגשימי מטרות ההסתדרות הציונית זהים.
* אם כך, אז מאין הרעיון לגבות מאות אלפי ש"ח מבן קיבוץ המבקש להתנחל כממשיך בחברת דור לדור ולחלק מכך רווחים לדור הוריו שגם עושק את דור סבו, לשם אותה מטרה ??
ג. איזה שיוך,מי ירוויח מהשיוך, עלות השיוך, היקף השיוך והיגיון סיווג צורת החיים הן חלק משאלות ההיגיון ואציין חלק:
1. כיום ברמת המנהל/רמ"י כל הנחלות/גם שטח המחנה (מעין) שייכות לכל חבריו - החברים ברי רשות - נתמקד בשטח המחנה: אפשר בשטח המחנה שכל משפחה על חלקה היחסי והמוסכם (2-4 דונם, תקיים את תכניותיה המאושרות (יותר מכך לא יושג ע"י כל שיוך המוצלח ביותר). אחרי שיוך כמוצע - יישאר החבר בר רשות על שטח המשתנה בגודלו בין חבר לחבר בדרך כלל כ300 מ"ר - 600 מ"ר.כל היתר מטבע הדברים ייוחד כלא שייך לו - למה ?.
- פער התנאים והנכסים בין החברים מבטיחים סיכסוכים,מאבקים כבר בשלב המגרוש וניסיונות מימושו. בקיצור הרעת יחסים לאורך שנים רבות. מכיר מהמצב אצלנו שבו מערכות יחסים שהיו חבריים במיוחד בין שכנים הפכו ליחסי עוינות קיצונית.ועוד שינוי תקנון הקליטה יגדיל פערים כפויים שיחדדו מערכות יחסים.
2.על פי הסכמת התנועה (ככל הידוע לי) ובתקנון שיוך מוצע אחד שאני מכיר יתאפשר להרחיק חבר מביתו ע"י הוצאה לפועל בשל אי יכולת תשלום משכנתא ואולי גם חובות אחרים, אולי גם כאמצעי גבייה ע"י חברת גבייה (ומה עם קביעה שחבר קיבוץ הוא בין השאר מי שביתו בקיבוץ ??) - זה זיהום שקשה לסבול אפילו את כתבו - גירוש יהודים ע"י יהודים ועוד במצב שבו קופת החבר נתונה להחלטה פנימית של מנהלים היכולים לשתול בה כל חוב, נוכחתי, ראיתי וחוויתי.
3.היום הקובע שאין ברירה אלה לקובעו חותך אנשים וזכויות לא לפי זכויות וותק, לא לפי תרומה אלה לפי ההנחה של "מתישהו צריך להחליט ובכל תאריך ייפגע הצדק...".
4. לעצם התהליך והשיוך עלויות גבוהות עבור ייעוץ, ליווי וכולי - מה מרוויח מכך החבר ?.
5. הקיבוץ מנסה לשמור על עצמו כחברה ייחודית שלשם כך הוא מסנן את המתקבלים לחברות : אחת משתיים, או שייחודיות החברה תיפגע אנושות, עד חיסול ואו שחופש החבר במה ששילם עליו ייפגע אנושות בשל הגבלות תקנון פנימי - אז מה הרווח תמורת התשלום ??.
6. הרישום יעלה ממון רב - מה הרוויח מכך החבר ?.
* חוצנים, עוכרי דין ויתר מאיישי כנופיות השליטה בקיבוצים לשעבר הם המרוויחים, בשל כך דוחפים את העניין. פעם הם מרוויחים מיצירת המבוכה והריב, פעם מתהליך הפיתרון והפיתרון ופעם שלישית ממסיבת הסיום.
ד. איך שלא יהיה בפועל מדובר בפירוק הקיבוץ, עלינו לשאול איך עדיף לפרק: במצב עניינים זה, דרך פירוק הקיבוץ העדיפה היא לדעתי להפוך למושב (באותה רמה שאליה התפרק - דומה במידה רבה למושבה), במקרה הטוב ע"י קביעת סיווג ובפחות טוב ע"י הסכמה פנימית לחלוקה לשימושים.
- באדמות אלו לא ייעשה דבר בניגוד לחוקי מינהל!
1) חלק מהיתרון שתיפתח לחבר אפשרות פרנסה מחלקו היחסי בשטח הציבורי, בעבודה עצמית ולפי ערכי יסוד מכוננים בהם מאמין החבר (מי שעודו מאמין בהם) - בהסכמה.
2)אם לא יסווג הקיבוץ כמושב - שטח המחנה הבלתי מבונה יהיה שייך לכולם. מאחרי תכניות בנייה של החבר יעמוד הקיבוץ-המשונה - בלאיו הכי הרשאת בנייה תלוייה בכך - אז תכנית בנייה בשטח המחנה תהייה בנויה בחלקה מצבר תכניות הבנייה של החברים. חבר יוכל לבנות לעצמו בית שאינו צמוד לשכנים, חדש על מגרש חדש- על פי מיגרוש בתב"ע תוכל המשפחה להתפתח ולקלוט דורות המשך, לבנות לבניה בקצב שלה - אז תעבור האחריות להמשך השתרשותו בארץ ובקרקע למשפחה. לכל החושש, אל דאגה יתקיימו סיכסוכים בדורות היורשים בתוך המשפחה, כניצול זכות ותכונות יסוד שלנו.
* תיפסק כפיית אי שמירת ערכי לאום מכוננים בהן בין השאר אין זכותו בהכרח לעבוד במה שהוא בעלים/מעין בעלים/בר רשות.
- כיום החבר ניכפה בעצם אל אי מילוי התנאים המתנים להיותו מעין בעלים.
* צורת חיי הקיבוץ-המשונה במידה רבה הפוכה לאוטופיית הקיבוץ - מושב מקיים כיום טוב בהרבה את ערכי הקיבוץ. אם וכאשר יתאפשר להעביר זאת כמושב מסווג במוסדות המתאימים יהיה לכך תוקף נוסף שיתרום לתוספת עצמאות וחופש החבר.
* אופן פירוק הקיבוץ החלקי/הפרטות משרתות את כנופיות השינוי, משעבדות את האדם בפני מנהלים מוצנחים היכולים להיכנס לכל זכות החבר ולהכריתה למען רווחים אישיים. לכן בהתנדבות כנופיות השינוי לא ירפו מטרפם מפיק הרווחים.
העתקת קישור