הקפיטליזם הוא אב הקפיטליזם הנאור - אב הסוצייליזם
הוספת תגובה לדף  כשגם הפוליטיקה מופרטת
שם הכותב:  משה שיאון(פיינשטיין)
נושא / כותרת  הקפיטליזם הוא אב הקפיטליזם הנאור - אב הסוצייליזם
תוכן ההודעה:  כך אני חושב, חשיבה בתוך הקופסה לחלק קטן מהמצוי בחלד, מה שנוגע לי וללבי:
0. אשכול נהג כפי שראוי שינהג אדם המבין שלשם הטוב מתחייב איזון, ברצותו משטר חברתי אינו יכול לסבור שיחלק לאדם אידאולוגיה, עליו לספק מזון,בתים, ביטחון ועוד ועוד דברים שהם חומר או תלויי חומר. גם בהימליה איש הדאו (תורה שאני עוסק בה ומאמץ ממנה לעצמי) שכמעט אינו צורך דבר, צריך קמצוץ חומר לקיומו,כדי שימנע חיבורו ליושב במרומים באופן מוחלט וסופי – מעבר למתבקש/טובתו.
1. השפה, ככל שתהיה מדוייקת ומשופרת אינה יכולה לתאר בדיוק מציאויות, עלולה אף להטעות.
2. עובדה זו ניצלו לשם הטעיה גם גדולי פושעי העולם: היטלר (המפלגה הסוצייאל-נציונלית - חברתית לאומית, סטלינק'ה – שהנהיג משטר פאודל-עבדיזם-רצחניזם – ששיתף בין הטובריש (החבר) לחבל תלייתו (כמטאפורה), ונוספים המנצלים כל מיני איזמים להטעיה), ראוי לבחון תאוריות חברתיות, גם אם בוחרים להתמכר להן באיזו מידה יש בהן חופשיזם – האדם והחופש הם סד הבחינה.
3. כל הסבור שאין די באוויר כאמצעי בלעדי לקיום חייב להודות שבצד הרוח-כדי שתהיה לה משמעות, חייב קיים הגשם/גשמיות. תורת הקפיטל מטפלת בייעול ויעילות הגשמיות. בכך אין סתירה לסוצייליזם אלה נדבך ראשון והכרחי לקיומו/שלב קודם ופרימיטיווי יותר להגדרת ההכרח/ סוצייליזם עוסק יותר באופן החלוקה (ויש יחסי גומלין והיזון הדדי בין השלבים), הקפיטליזם הנאור מוליד את הסוצייליזם שאינו יכול להתקיים ללא שאיפה לחופש מרבי ושוויון ערך האדם. חופש במידה רבה מוגבל ע"י המחסור. תורת המחסור היתה התורה ממנה צמחה הכלכלה המודרנית, שהיא מדע בין מדעי החברה.
4.בכל דבר מצוי היפוכו - רודנות נמצאת בקצוות כל תורה חברתית, שם נמצאת נקודת ההיפוך - היפוך קרה גם בחלק מהקיבוצים בתקופות שונות, בשם הסוציאליזם (מה סוציילי כששוללים מאדם את חירותו בקולקטיביות רעיונית ?). זה קורה כיום לכל משועבדי ומושפעי הקפיטליזם הלא נאור/מאוזן (מה חברתי לאדם שנשללת ממנו זכות קניינית ומוגבלת חירותו הכלכלית באופן לא מאוזן, או חמור מכך בכלל החברה הישראלית בה מגיעים הדברים עד רעב של ילדים – מה החופש בכך ?, החופש לרעוב, האפשר כך לקיים תהליכי רוח ונפש ראויים ?, ראוי שעל כך ניתן הדעת אנו השמנים), מה שרבים מכנים קפיטליזם חזירי אינו פוגע יותר/פחות מסוצייליזם חזירי העושק את חופש האדם וחירותו.
5. הבה נתגעגע ליום מחר חלף יום אתמול שישמש לנו רק כלקח ללמוד, נבחר בלא איזמים בדרך המשרתת את חופש האדם וחירותו ובסיס שוויון ערך האדם על כל ההיבטים לשם כך. ולמכורים לאיזמים שבלאו הכי יש בהם מרכיב ממכר ומשעבד, שיהיה לעת עתה - חופשיזם.
6. ואיה גבול החופש ואיזונו ?, כשהוא הופך להפקרות – כפי שבעבר תיאר עוזי בן צבי את העבר בקיבוצו. מי שנוהג חופש עד הפקרות כשיטה כוללת ובלתי מחשבת/ניהול הקפיטל באפן מופקר תוך מימוש כושל של ערכי אחריות וחריצות ממצה (לפעמים תוך חריצות יתר של מזיקים, שלא נחו די), מערער את ההיזון בתוך בשלם (קפיטל/רכוש-חומר, ואידאל/רעיון)- הפרת האיזון עד פגיעה ביכולת נשיאת החומר את הרוח והדדי אין יכול הרוח לשאת את החומר – מבוא להיתפררות, מתקיים ההיפוך/שינוי אפילו עד הפקרת אדם. חלק מהמאבקים כיום הם על החזרת הדברים לשקול המאוזן, בשום אופן לא לנקודת הקיצון המערערת, שנהגה הפקרות, גם לא להפקרה/הפקרת האדם והגבלת החופש שלו מעבר לגבולות האיזון, לעתים תוך שלילת חלק מזכויותיו הקנויות (במובנן העתיק זכויות אותן גידל/השיג בעמלו), הפרת איזונים הנוהגת כיום, במקומות שבם היא נוהגת

* הדברים ההכרחיים הוזנחו ע"י דברים שהמסורת היהודית מתריעה בפניהם - דגלים כצלמים וסיסמאות ריקות - "ציונות סוצייליזם ואחוות עמים" – אין עוד צורך לחשוב לבחון, ניתן לשעבד הכל למען משהו שסיסמה "נעלית" כותרתו - הסכנה שבאיזמים השונים.
רק דעה אישית, אולי בסיס להבנה, הסכמות והשלכה גם בהתייחסות לחומר ודרך חלוקתו ??.
העתקת קישור