על "חוזה משפטי מקצועני"כפי שכותב עמית ק.
הוספת תגובה לדף  שיתופי - חדשני / חוק להגנה על ההתיישבות
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  על "חוזה משפטי מקצועני"כפי שכותב עמית ק.
תוכן ההודעה:  לא היה קיים ב-1910 ספר הדרכה כיצד מקימים קיבוץ.
ספר "ההדרכה" נכתב במה שנקרא "תוך כדי תנועה",או במילים אחרות תוך כדי "ניסוי וטעייה".
ה"ניסוי" הזה ששמו "קיבוץ"
נכתב כל הזמן מפני שהוא כל הזמן מישתנה.
לכן קצת קשה למצוא משפטן שתחום התמחותו זה הקיבוץ.
תמיד קשה לכתוב קודקס חוקים ותקנות שיצפו את העתיד ויהיו תקפים ומתאימים לאורך שנים.
בוודאי כאשר השינויים מתחוללים כל הזמן.
כאן לקיבוצים בפרט, וגם למושבים,נגרם,בראייה בדיעבד,נזק,אולי בלתי הפיך,בכך שהאפיפיורים ששלטו בהם לא הסכימו לשנות ולו קצה קצהו של פסיק בחוקי ותקנוני התארגנותם.
הפער שנוצר בין החוקים והתקנות שהתאימו לזמן מסוים הפכו פחות ופחות רלבנטיים,מעיקים ואף מרקיבים.
השינוי בחוקי ההתארגנות נעשה תחת לחץ המצב הכלכלי שיצר לחץ דמוגרפי שגרם לשינויים ההכרחיים להתבצע ללא "ספר הדרכה",שוב.
וכל השינויים התחוללו בחברה הכללית שגם היא מישתנה כל הזמן ובין השאר ביחסה לקיבוצים בעיקר וגם למושבים.
ההרחבות לכן נולדו תחת אילוצים כבדים כלכליים,דמוגרפיים,ללא הותרת זמן לנשימה ולבחינה מושכלת.
אחד השינויים החיצוניים שגרם לעלייה בלחץ על הנוהג הנכון,הראוי וההכרחי שבו הכנסת אדם כשותף, גם לעסק הכלכלי,התקיימה לאחר בדיקת התאמתו,היה הקמת המיצפים והיישובים הקהילתיים.
למרות ששם לא מתקיים הפן של שותפות עסקית,הוחלה גם שם הפרקטיקה של מיבחני קבלה.
בניגוד לקיבוצים ולמושבים אליהם היו מלכתחילה פחות אנשים שרצו להתקבל כחברים,כלומר,למעשה,כבר מלכתחילה היתה מעין גדר פנימית שמנעה מרבים בכלל לחשוב שהם רוצים להצטרף ליישובים אלה.
לא כך ביישובים הקהילתיים.
על פניו קשה לאדם המתפרנס היטב לראות עצמו כבלתי ראוי לקנות/לבנות ביתו היכן שירצה.
במה הוא שונה מכל אחד אחר?
באו ההרחבות שהגבירו את הקושי לראות את ההצדקה לתהליכי המיון.
צודק הייטנר בהרגשה שקיימת התקפה.
כשיש קיר המונע מאנשים להיכנס פנימה,להיות כמו כל אחד אחר, ללא הצדקה,מבחינת הפרט,וגם קבוצות,טבעי שמנסים להרוס אותו.
השעטנז הזה,ההרחבות,שיכוני בנים ושאר הגדרות שבמהותן,המסויימת לפחות,הן מפלות ובעיקר קשה לראות את ההצדקה לתהליכי המיון שהן מחייבות,נולד בחטא ושום לולינות משפטית מקצוענית לא היתה מצליחה להכשיר את השרץ הזה.
הבעיה אינה משפטית אלא מהותית.
הקיבוצים והמושבים זקוקים נואשות לתשובה על השאלה שכל מתבגר שואל את עצמו בעומדו על סף החיים,והיא:
מה ומי אני רוצה להיות כשאהיה גדול.
הויכוחים הנואשים באתר הם הביטוי המובהק להתלבטויות של היישובים הזקנים שעדיין לא הגיעו אל המנוחה הנחת והנחלה.
זאבים חיצוניים משחרים ופועלים לנפילתם.
שום משפטן גאון ומקצועני לא יצליח לנסח חוקי התארגנות מתאימים כששוכרי מיומנותו לא יודעים מה הם רוצים להיות.
העתקת קישור