הוקרה מאוחרת לעוזי בן צבי ול-5 מעמיתיו לנגמש
הוספת תגובה לדף  חברים, יצא מרצע מן המרשק
שם הכותב:  משוטט ברשת
נושא / כותרת  הוקרה מאוחרת לעוזי בן צבי ול-5 מעמיתיו לנגמש
תוכן ההודעה:  חיפשתי ב'מנוע החיפוש' של אתר קיבוצים איזכורים של השם המלא "עוזי בן צבי", כדי להעלות בצמוד לאחד מהם את סיפור ההוקרה המאוחרת (39 שנים אחרי) לפועלו (כנהג נגמ"ש במלחמת יום-הכיפורים) של הנ"ל, ביחד עם חבריו, בחילוץ פצוע מקרב החווה הסינית. להפתעתי מצאתי את האיזכור הבא ב"שמאלית קטנה": חדש בעמיעד: talk-back therapy
סדנה לתרפיה באמצעות כתיבת טוק-בקים בהנחיית עוזי בן צבי.
מומחים: מרגיע יותר מתרפיה ברכיבה, משקיט יותר מתרפיה במחול, נעים יותר מתרפיה במוזיקה, מרכך יותר ממסז' תאילנדי; מחטא יותר מחמאם תורכי. אבל פטור בלא-כלום כלפי עב"צ הרי אי-אפשר, ולכן, הנה מה שמצאתי בשיטוטי ב'רשת': "א. הוקרה.
ערב צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, הוביל סגן (מיל') יקי חץ (חיימוביץ) – הצל"שניק המפורסם מגבעת התחמושת – את הנגמ"ש שלו אל תוך התופת בטרטור 42, כדי לחלץ משם פצועים מגדוד הצנחנים הסדיר 890. אחרי מאמצים נשנים הם חילצו משם בקושי רב רב"ט בפלוגה המסייעת, שהופקר בשטח, והיה קרוע לגזרים.
כיום סא"ל מיל' גורי (גור-אריה-יהודה) ששון הוא סבא, וחב את חייו לאותם שישה נועזים – סגן (דאז) יעקב (יקי) חיימוביץ'-חץ, סמל איתמר בריל, סמ"ר עוזי בן-צבי, סמ"ר שאול לוי, סמ"ר ידידיה פינסקי וסמל מנחם רביד – שהמרו את עצת מפקד גדודו, וחילצו אותו למרות כל הסיכונים.
רק עתה החליט צבאנו להעניק לששת הנועזים מחטיבת מילואי השריון 217 (שסימלה "סוס חד-קרן דוהר") תעודות הוקרה מטעם מפקד פיקוד הדרום על תעוזתם.
מאוחר מדי ופחות מדי, אף כי תקרת הזכוכית נופצה (בכתיבתו הבלתי נלאית של עב"צ ביחד עם חבריו ל'פורום ניתוח אזרחי של קרבות'), ואולי תתחיל המערכת הצבאית לחשוב מחדש על יחסה לסיפורים נעלמים של גבורה במלחמות ישראל."
סוף ציטוט. על זה הרי נאמר:"יהללך זר ולא פיך".
העתקת קישור