עוזי-5
הוספת תגובה לדף  כישלון ללא חרטה - רופא שניסה להציל חיים ונכשל איננו מתחרט על המאמצים שעשה. יש מטרות נעלות ששווה להשקיע בהן גם כשההצלחה איננה מובטחת
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  עוזי-5
תוכן ההודעה:  ציטוט מדבריך:
"....תגלה שכל שינוי בשימוש מפר את החוזה...".
כנראה נכון.
אבל מדוע?
החוכר העירוני משלם היוון ל-49 שנה וכף רגלו לא דורכת עוד במשרדי האינקויציה הזו.
לא דמי הסכמה,לא תשלום על שינוי ייעוד כלום.

אבל....בחוזים שחתמה הקק'ל נאמר אחרת.
להלן ציטוט מחוזה חכירה ישיר בין הקק'ל והורי מ-1951 לאחר שהיינו פליטים של מלחמת השיחרור,הותרנו 85 דונם שהיו בחכירה של סבא שלי והוא מסרם חזרה לקק'ל לאחר שעיבדם 30 שנה תמימות.בנסח הטאבו כתוב:"מכר ללא תמורה"(מכר-עם סגול מתחת ל-מ ול-כ).

סעיף ל"א: שינוי לזכות חכירה עירונית.

הסעיף ארוך אך בתמצית אומר שהקרן יכולה לבטל החכירה מטעם ציבורי ולהפכה לעירונית לאחר תשלום פיצויים.
עירונית:למגורים ו/או לחקלאות אינטנסיבית.

אבל....לחוכר הקודם שמורה
גם הזכות לחכור את האדמה בשימושה החדש.

ועכשיו הפתעה.....גם לחוכר יש זכות להציע לקק'ל את השינוי בשימוש האדמה לצרכים ציבוריים בדיוק כפי שיש לקק'ל ובאותם תנאים.
אלא שמי שתחליט תהיה הקק'ל.

אבל לעינייננו חשובה זכות הייזום ע'י החוכר.

ועכשיו הפתעה עוד יותר גדולה.

בחוזה החכירה של בעל המשק ממנו קנינו המשק משנת 1935יש סעיפים כמעט זהים אבל הרבה יותר נוחים לחוכר.
ציטוט:"לחוכר יש זכות לקבל על פי בחירתו תמורת נחלתו שהושבה לקרן:
או פיצויים כספיים בהתאם לסעיףי'ב;
אוזכות חכירה עירונית על אחת הנחלות העירוניות שהקרן תיצור על הנחלה המושבה".
כלומר,החוכר הוא שיקבע אם רצונו בפיצויים או בזכות חכירה בשימוש החדש.
חייבים לזכור כמובן שגם בחוזה זה לחוכר זכות לייזום את השינוי.

ועוד הפתעה.
מסתבר שהקושי להתקיים מהנחלה לא התחיל אתמול.
בקיבוצים הקימו עם היתרים או בלעדיהם תעסוקות לא חקלאיות בהתאם ליכולות ולכישורים של החברים.
המושב שלי קיבל ב-1949 אישור רשם ההאגודות השיתפיות להוסיף בתקנון האגודה שינוי מהותי ביותר על רקע ימינו(לצערי אין התקנון ברשותי כרגע).
הרשם מאשר חריגה מההסכמים עם הקק'ל לביהם אסור לעסוק בפרנסות לא חקלאיות.
בא הרשם ואומר שאפשר בתנאי שהאגודה תאשר.לא הקק'ל ולא נעליים.
האם חרג מסמכותו?היש לכך תוקף?העיניין לא עלה עד כה וזה גם לא כל כך חשוב.
מה שחשוב זה שאנשים נהגו כבני אדם חיים ולא כמו טייסים אוטומטיים(כמוכם)שמנגנון הניתוק שלו התקלקל.
איני יודע מה הניע קבוצה של בעלי כמה עשרות משקים להעביר שינוי תקנון המצריך רוב מיוחס באמצע ימי המלחמה.
ברור לי שהמצב הכלכלי היה לא קל(בהמעטה)ואנשים חיפשו דרך לפרנסה נוספת בלי להפר התקנון.
ומנגד היו אנשים פתוחים וקשובים ולא מומיות חנוטות.

מה אתה מספר לי,עוזי,שיש חוקים ותקנות?מה,הם ירדו ען עשרת הדיברות?
האדמו'רים שלכם היו המומיות שהסכימו לאמצן.
האפיפיורים המרחפים שלכם שעסקו ברעיונות ולא בבני אדם.שקיבלו כבוד מלכים בחברה הסופר "שיוויונית" שלכם.שהתנאו בהיותם חקלאים בשעה ששנים לא ראו את השדות אלא אם שדותיכם נימצאים במידשאות הוועד הפועל ואח'כ במשרדי הממשלה.

הנסיגה ההדרגתית של הקק'ל ואח'כ המינהל מהנכונות ללכת לקראת החקלאים עד להעברת האדמות לבעלותם(כמו פיק'א) היא מועל ידי "מנהיגיכם",שהיו מספיק מרחיקי ראות ובעלי חזון להקמת מדינה אבל עיוורים לגמישות ולהשתנות של חיי אדם שחייבים ללותם בשינוי מתמיד של ההסדרים(שזה למעשה המהלך של השתנות הקיבוצים שמתקשה להתהלך כתוצאה מהקושי למצוא נוסחאות מתאימות תוך הפרעות קשות מבחוץ ע'י הקשת ובני בריתה ומבית ע'י "שומרי החומות").

העתקת קישור