הכל יחסי. גם השוויון והשיתוף.
הוספת תגובה לדף  רכב השטח כמשל - מובילי המודל המכונה במקומותינו "קיבוץ מתחדש" מזכירים במידה רבה את נהג רכב השטח הקפיטליסט ואת התנהגותו היהירה בכביש
שם הכותב:  דני
נושא / כותרת  הכל יחסי. גם השוויון והשיתוף.
תוכן ההודעה:  לפני שנים רבות כתב מי שהיה אז חבר קיבוץ 'גבים' ופעיל ב'איחוד הקבוצות והקיבוצים' (או שמא זה היה כבר בימי התק"מ ?)- איציק בן-דוד - 'עבודה' אקדמית, שכותרתה משהו כמו:"שינוי או הסתגלות בקיבוץ". בחוברת (שעד היום שוכנת במרומי מדפי ספריית ביתנו) מנסה בן-דוד למצוא מה הוא ה'קו האדום', שעד שלא נחצה - הקיבוץ נשאר קיבוץ, ולאחר שנחצה - אין זה יותר 'קיבוץ' במשמעותו. האיש בדק שינויים משינויים שונים בהסטוריה של הקיבוצים, בהם כאלה שהיום מעוררים צחוק נוסטאלגי, סלחני, או מלגלג (הקומקום החשמלי בכל חדר, הרדיו הראשון, המקלחת המשותפת...) ועוסק כמובן גם בהחלטות-שינוי 'קרדינאליות' כמו המעבר מלינה בבתי הילדים ('משותפת') לבתי ההורים ('משפחתית'), השינויים בהקצאות תקציבי ההוצאות האישיות (מ'נורמה' ל'אישי' ול'כולל'), והמעבר מ'מחסן בגדים' ('קומונה') ל''מרכז ביגוד' ו'חנות-בגדים'. זה היה הרבה שנים לפני תחילתה של סגירת חדרי-האוכל (רחמנא ליצלן. היו אז אפילו 'כלבויניקים' או 'ציבוריות' על חלק מהשולחנות), הפרטות למיניהן, שלא לדבר על 'דיפרנציאליים' ו'מיסי קהילה', 'רשתות בטחון' מכוניות פרטיות ובכלל - 'שיוך' ו'תיאגוד'. מסקנתו (במעומעם): הכל יחסי. אם פעם קיבוץ נשאר 'קיבוץ' גם כאשר בכל חדר כבר היו רדיו וקומקום חשמלי נפרדים, וא"כ הוא עדיין נשאר קיבוץ כאשר הילדים לא הושארו בלילות לחסדי ה'שומרת', והחבר יכול לבחור לעצמו אם לרכוש עוד חולצה במקום עוד ספר... כך "יזוז" ה'קו הקבוצי האדום' שוב ושוב, והקיבוץ ישאר עדיין 'קיבוץ'. אינני יודע היכן איציק בן-דוד כיום, מה מעשיו, ובעיקר - מה יש לו להגיד על ה'מתחדשים': עדיין לפי ה'תזה' ההיא הם 'קיבוצים' ? זה מזכיר לי הגדרות יחסיות, לפי 'קוים' ו'נקודות התייחסות ומוצא' אחרות. למשל שתיים: מה זה 'ימין' בפוליטיקה ומה הוא 'שמאל' ? הרי אומרים שכל ה'מפה' או ה'קשת' הפוליטית בישראל נעה בעקביות שמאלה, ומי שהיה 'ימין' פתאום מצדד ב'התנתקות' וב'התכנסות'... וכך לענין ההגדרה והתיחום של 'קו העוני', הנגזר - כך וכך אחוזים - מן השכר הממוצע במשק. והרי גם זה 'זז' סטאטיסטית ומעשית כל הזמן כלפי מעלה (מי שהשתכר פעם 1000 ש"ח בחודש וחשב עצמו עשיר, כיום עם פחות מ-3456 ש"ח בחודש הוא נחשב 'מתחת לשכר המינימום'.) האם אלה - הביטויים הכל-כך פרוזאיים (וכספיים) הם 'לב ההגדרה' קיבוץ או לא קיבוץ ? אולי לצידם, או גוברים עליהם נוהלים ועקרונות נוספים: דמוקראטיה השתתפותית וישירה למשל ? שכל חבר יכול לא רק לבחור אלא סיכוייו גם להיבחר הם כמו של 'מוכשרים ומוצלחים', וחשוב יותר: לא מעבירים 'יפוי כוח' ו'סמכות להחליט' ל'ריבון' חדש, אלא 'אסיפת כל (!) החברים' היא הריבון והמוסמכת. כלומר: ועד ממונה, והנהלה שכירה, הם (בין היתר) 'קו אדום' שמי שחצה אותו איננו יותר 'קיבוץ' ?! ויש עוד.
העתקת קישור