סוף עידן הקיבוץ - תחילת עידן האדם
הוספת תגובה לדף  רכב השטח כמשל - מובילי המודל המכונה במקומותינו "קיבוץ מתחדש" מזכירים במידה רבה את נהג רכב השטח הקפיטליסט ואת התנהגותו היהירה בכביש
שם הכותב:  עוזי בן צבי
דואר אלקטרוני  uzi@amiad.com
מקום מגורים:  עמיעד סין
נושא / כותרת  סוף עידן הקיבוץ - תחילת עידן האדם
תוכן ההודעה:  לא רציתי לענות, אבל יש פה איזה אפס שטוען שברחתי, נושא הבריחה זר לי וישה האפס שכותב כאן בעילום שם כמו רבים מחבריו הפחדנים, ויפרסם את שמו כאשר הוא משמיץ, יקרא נא האפס האנונימי את מה שכתב עורך "מערכות" בעיתון האינטרנטי של NFC ואולי יילמד שאינני מהבורחים:
http://nfc.co.il/archive/003-D-6661-00.html?tag...

לא ב 1973 ולא עכשיו, תמיד עמדתי מול גלי הצונאמי שחשבו אחרת ממני, תיכנס אפס אנונימי שלי לגוגול ותקליד את שמי, אולי תכיר פאן אחר שלי, אבל מעולם לא ברחתי, מעולם לא הסתתרתי מאחורי האנונימיות הברוכה של האינטרנט, תמיד בשמי, ותמיד עם כתובת מלאה וכתובת אי מייל, משום מה רבים מהכותבים כאן, דווקא מהקיבוץ השיתופי מתחבאים וכותבים ללא שם, אחד זה אבא שיתופי, האחר מלה אחרונה ויש עוד ועוד, מה משותף לכל מי שכותב ללא שמו וכתובתו? פחדנות, שמא יבולע לו, מדוע יבולע לכם בקיבוץ המושלם, השיתופי, אוהב האדם?
מדוע הפחד, אני מכיר פחד בקיבוץ המשתנה, פחד מפני אובדן תעסוקה, פחד בקיבוצים שכאילו השתנו אבל האוליגרכייה שהורידה אותם לתהומות עדיין בשלטון, שם הפחד מובן, עצוב אבל מובן, אבל שיתופניקים פחדנים? ממה אתם מפחדים, חברי שהתווכחו עמי בשמם, פלג מור, זמי בן חורין, משה שכביץ, רונן סנדר, לעומתם מצ"ב כל השמות של הפחדנים כולם בפסדונים, רק במאמר זה של פלג מור ממעוז חיים (אגב גם הוא לא העיז לכתוב מהיכן הוא):
חבר מופרט
אני נשאר בארץ
לעג לרש
מתבונן ותוהה
ציפור הנ.
שיתופיסט ובנו
לא רק מבקרים
עובדות וויכוח הוגן
עובדות עובדות
עובדות עוזי עובדות
המילה האחרונה
קורא ותוהה
אבא שיתופיסט
עובדות מהשטח
ממעיט לכתוב

וזו רק רשימה חלקית כי במאמרים אחרים ישנם עוד, אני מניח שמאחורי השמות עומדים מספר קטן של מגיבים, אבל אני תוהה, האם זה לא פחדני לכתוב כך? ממה בדיוק אתם פוחדים שיתופניקים שלי?
לא ברחתי, הייתי יכול ל"ברוח" לעזוב את הקיבוץ, המשרה בסין היתה שמורה לי כך או אחרת, בחרתי להישאר חבר בקיבוץ בו השקעתי 36 שנות עבודה אחרי ילדות וצבא, 36 שנים של תרומה לכלל, של עבודה מכניסה, תמיד, אף לא יום אחד במקום שאינו מכניס כסף ממש לקהילה, והרבה, את אלפי השקלים שעשיתי בשיפוט כדורעף בין לאומי עם מאות משחקים בליגה הלאומית, מסרתי לקיבוץ, אין לי חרטה על דבר, אבל מהרגע שזהיתי להיכן הקיבוץ הולך, וזה היה ב 1990, התחלתי משהו שלא ידעתי שיביא בסופו של דבר לסוף הקיבוץ השיתופי, התהליך שעשינו בעמיעד, יחד עם המכון לחקר הקיבוץ, התחיל קודם כל בראיונות שעשו מומחי המכון עם שאלון ענק בן מאות שאלות שכלל חברי עמיעד מילאו, 100% מחברי עמיעד ענו לשאלון, התוצאות היו מעניינות ביותר, אבל הדבר הכי מעניין היה ש ב 1995 כמדומני או 1997 ביקשו 85% מחברי עמיעד להוציא את הקיבוץ מהוורידים, אני מניח ששאלון דומה שינוהל בכל קיבוץ שיתופי אחר ימצא תשובה דומה.
בגדול ביקשו חברי עמיעד שינוי אבל היו מאוד נגד שכר דיפרנציאלי, לאחר המשבר הגדול בעמיעד הקמנו את הצוות המוביל שמו היה "הפיל המוביל לשינוי" שהיה מורכב מ 40 חברי עמיעד, יצאנו מחוץ לעמיעד לסשנים של יומיים ושלושה בהנחייה חיצונית, זה עלה לא מעט לקיבוץ, אבל הצלחנו לשקם את השבר הענק שהיה בחברה, החוברת היתה משהו שחברי עמיעד יכלו לישון עמו בשקט, היא היתה פרווה, ולא פתרה הרבה, רק הביאה לקונצנזוס חדש, עם מעבר הדרגתי לחברה עובדת לפרנסתה, החוברת התקבלה ברוב עצום של 90%, הצוות שינה גם את סעיף 118 ברוב של 85%, ואז?
אז ירדה התרדמה על הקיבוץ, חדר האוכל הופרט, ההוצאות על מזון ירדו במיליון שקל בשנה, משפחות שלמות שנהגו לנפוש חודשיים בעמיעד, נעלמו מחיינו, אבל בסך הכל לא קרה הרבה, וויכוחים ברחוב פה ושם, עוזי הנודניק, הנביא העומד בשאר, אבל לא יותר מזה, כולם היו עסוקים בשיפוצים, פרויקט נועז ומטורף של הרחבה לשכבת גיל הביניים, 40 דירות, קומה שנייה, בהשקעת ענק מבחינת עמיעד, מבלי להתחשב בתזרים המזומנים ובעומק החוב שנכנסנו אליו, התוצאה היתה כמובן בלתי נמנעת, לנו היו בתים נהדרים ועדיין יש, 120 מטר, והקיבוץ קרס, קריסה מרשימה, ממש לפני הקריסה שהריח היה כבר באוויר, העברנו ב 85% את השינוי של ישראל עוז, ויצאנו לדרך חדשה, היום בשנת 2006 ניתן לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שעמיעד יצאה למרחב, עם מפעל טוב ויציב שהונפק זה עתה בAIM בלונדון, עם חקלאות מכניסה, עם חברה יציבה ומספר לידות די יציב, עם שכונה קהילתית באופק הנראה לעיין, הולכת עמיעד בעיניים פקוחות לעתיד טוב יותר, נכון המיסוי כרגע גבוה, אבל הוא יחזור למיסוי מקובל, עמיעד מכבדת את זקניה והחלשים שבה, ודואגת שלא יחסרו, מי שלא עובד בגיל העבודה, מתקשה, וטוב שכך.
רשת הבטחון איננה דבר מובן ורגיל, וטוב שכך.
כן אני כאן בסין, וזה באמת המילה האחרונה שלי כאן בפורום כי נגמרו לי המילים, אתם מוזמנים לקרוא את שירי באתר:
www.shin1.co.il
חפשו את עוזון01 או בת"ז את 1091 קיראו ותהנו, ספר השירים של אתר שירה ופרוזה יוצא בקרוב, מגיש מהמיטב.
אני מקווה שהספר של ה"פורום לחקר קרבות" ייצא ביום השנה למלחמת יום הכיפורים ויציג חומר רב למחשבה, לכולנו על נושא של אמת ושקר בקרבות המלחמה ההיא.
אז שיהיה לכולכם נפלא באמת בקיבוץ השיתופי שלכם, אני אשמח אם תפסיקו לפחד ותתחילו לגלות טת שמכם והקיבוץ שלכם, אין דבר עלוב ומאוס יותר מלהתחבא מאחורי שם כל שהוא.
בברכה
עוזי - סין


העתקת קישור