לא רק מה לעשות, אלא גם מה להיות
הוספת תגובה לדף  אני רץ לפוליטיקה - מי שבורח מהפוליטיקה בטענה "שזה מסריח", משמר את המצב הקיים.
שם הכותב:  אורי יזהר
מקום מגורים:  משאבי שדה
נושא / כותרת  לא רק מה לעשות, אלא גם מה להיות
תוכן ההודעה:  השאלה מה לעשות היא פרובלמטית. המנהיג ההודי נהרו אמר פעם שההבדל בין ההודים לאנשי המערב הוא שהמערבי שואל "מה לעשות" וההודי שואל "מה להיות". יש חכמה רב באמירה הזאת, כי לפני שאתה רוצה לעשות משהו אתה צריך לדעת מי ומה אתה. בישראל רצים קודם כל "לעשות משהו" ולא זוכרים בדרך כלל את הפסוק "סוף מעשה במחשבה תחילה". כלפי מה אמורים הדברים? כדי לשנות את כיוון ההתפתחות צריך לדעת מהי הסיטואציה ההיסטורית שאנו חיים בתוכה, מהו המבנה החברתי, מהן הזהויות והגדרות המצב של כל מגזר, מה בדיוק רוצים להשיג ומדוע. לא מספיק לומר שרוצים מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית. מה זה סוציאל דמוקרטיה בימינו?
מדינת הרווחה מצויה בנסיגה בכל העולם המערבי, למעט סקנדינביה. זהו תהליך היסטורי, לא מקרה ולא תוצר של מזימה של כמה מנווולים. מהם הגורמים לכך? רק פוליטיים? אין גורמים חברתיים ואידיאולוגיים? באירופה לזהות המעמדית יש יסודות איתנים יותר מאשר בישראל. ייתכן וזה סוד נצחונו (הדחוק) של פרודי. עם זאת ברוב המדינות באירופה הסוציאל דמוקרטיה זזה ימינה והשלימה עם רפורמות תאצ'ריסטיות או אף ביצעה כאלה בעצמה.
מעמד העובדים בישראל מגדיר את עצמו בעיקר במונחים לאומיים ועדתיים. התודעה המעמדית שלו חלשה מאד. ללא תודעה מעמדית איתנה אין סוציאל דמוקרטיה חזקה. השאלה היא איך יוצרים מפלגה סוציאל דמוקרטית חזקה, מן היסוד. על זה אין להנהגת מפלגת העבודה כל תשובה.
הדבר הראשון (ובשום פנים לא האחרון) שצריך לעשות הוא לברר לעצמנו באיזה סוג של חברה אנו חיים, כיצד הגענו לכך ומהם הכוחות הפועלים בחברה - במבניים והתרבותיים. מדוע ההון התחזק והעבודה נחלשה בעשורים האחרונים ומה ניתן לעשות, ובשם מה ניתן לעשות, כדי לחזק את כוחם של העובדים מול ההון, האידיאולוגים שלו והנציגים הפוליטיים שלו.
אנחנו חיים כיום בתקופה של ריאקציה חברתית ואידיאולוגית, של הגמוניה של ההון, זו תקופפה שאני נוהג להשוותה עם הריאקציה שהשתררה באירופה לאחר מפלת נפוליאון, כש"הברית הקדושה" של המעצמות הפיאודליות - רוסיה אוסטריה ופרוסיה - השתלטה על אירופה היבשתית. המשטר הזה החל להישבר רק ב-1848, בתקופת ההתעורררות הלאומית והמעמדית הגדולה.
הסוציאליזם המודרני החל אז לצמוח, ממניפסט קטן שחיברו שני אינטלקטואלים גרמנים שוליים: מארקס ואנגלס. לחיבור הזה קראו המניפסט הקומוניסטי והא עשה היסטוריה, כי גם הסוציאל דמוקרטיה שאבה ממנו הרבה עוצמה.
השלב הראשון ביצירתו של כוח פוליטי ותנועה חברתית הוא הגדרה ברורה, מנומקת ותקפה של המטרה. לאחר מכן ציון הנושא החברתי שמיועד להגשימה. את זה עוד לא עשו אצלנו, על זה אני מדבר וכותב, אבל לצערי כמעט תמיד יש מישהו שרוצה קודם כל "לעשות משהו".
העתקת קישור